מור, תומס

עמוד:194

נדיר באותם הימים . מור קשר קשרים חברתיים עם מלמדי הדור ובעקר עם ארסמוס מרוטרדם . לאחר שמלא כמה תפקידים מדיניים צרף אותו הנרי ה - 8 למועצת המלך . ב - 1529 מנה ללורד צ'נסלור ( נשיא בית - הלורדים ויועץ משפטי של המלך ) . מור היה קתולי אדוק , התנגד לתורתו של לותר והצדיק שרפת " כופרים " שאינם מקבלים את הקתוליות . התנגדותו לגרושיו של הנרי מאשתו קתרין הביאה לקרע בינו לבין המלך . מור התפטר ממשרתו ונעדר מטקס הכתרת אשתו השניה של המלך , אן בולין ( 1533 ) . לאחר מאבק הצליח המלך להביאו לדין באשמת בגידה , כיון שמור סרב להשבע אמונים ולקים את " חק הירשה " , שלפיו מבטח הכתר האנגלי לצאצאי אן בולין . הוא נאסר ולאחר שנה העמד למשפט . מור טען במשפטו , כי מעולם לא השמיע דברים נגד עליונותו של המלך , ואין להאשים אדם על שתיקתו . טענתו לא נתקבלה וב - 6 ביולי 1535 הוצא מור להורג . " אוטופיה " מפעלו הספרותי היה עשיר . המפרסם בספריו הוא " ספר קטן על משטר המדינה המשבח ועל האי החדש אוטופיה " , המכנה בקצור " אוטופיה " . הספר ראה אור בשנת 15 ו 6 , ובו שני חלקים : בראשון - שיח עם נוסע דמיוני הכילל בקרת חריפה על חיי החברה והמשטר באנגליה ובאירופה . בשיח זה תולה מור את חליי החברה בקיומו של הרכוש הפרטי . בחלק השני מתאר הוא אי דמיוני ושמו אוטופיה ( " שום מקום " ) , השוכן ב " עולם החדש " ( אמריקה ) . באי מתגוררים בני - אדם המנהלים חיי שתוף ( מעין קומוניזם ) ומקימים שזיוד חברתי . באי שורר משטר דמוקרטי וחנוך מעלה נתן לכל , לרבות לבנות . החיים באי , כפי שרואה איתם מור , סם משלמים , ומהוים תשובה לארח החיים הנקלה בימיו . עם זאת מעוררים תמיהה החלקים בספר , שבהם קובע מור כי באי מצויים עבדים ( שהם פושעים שלא הוצאו להורג ) ותושביו מנהלים מלחמות לתועלת מדינתם . לדעת אחדים , " אוטופיה " הוא חקוי ליצירתו של אפלטון " רפובליקה " . הספר , שהשפיע על חקיקת חקים לטובת העניים באנגליה , זכה לתפוצה רחבה ותרגם ללשונות רבות , בתוכן לעברית . המנח אוטופיה משמש עד היום לציון מצב או ענין שנכספים אליהם ואינם נתנים להגשמה . אוטופיה אפלטון לותר , מרטין מדינה מורו , ז'ן שחקנית קולנוע צרפתיה . עצבה בסרטיה בעקר דמיות של נשים מודרניות , חכמות ועצמאיות אך גם שבריריות ופגיעות במיחד . ז'ן מורו נולדה ב - 1928 בפריס , והחלה את פעילותה בקולנוע כבר בשנת 1948 . אולם רק בשלהי שנות ה - 50 גבשה דמותה הקולנועית הידועה , כאשר הופיעה בסרטיהם של במאי " הגל החדש " הצרפתי . ביצירותיהם של לואי מל " מעלית לגרדום " ( 1957 ) או " הנאהבים " ( 1957 ) , ושל פרנסואה טריפו , במיחד"ז'ול וז'ים " ( 1961 ) , עצבה דמיות של נשים אינטליגנטיות ובעלות מרכבות פסיכולוגית . תפקידים אלה היו קרש קפיצה לקרירה בין - לאמית : מורו שחקה בסרטיהם של פיטר ברוק ( " מודרטו קנטבילה " , 1960 ) , מיכלאנג'לו אנטוניוני ( " הלילה " , 1961 ) , ג'וזף לוסי ( " איב " , 1962 ) , אורסון ולס ( " המשפט " , 1963 ) ולואיס בוניואל ( " יומנה של חדרנית " , 1964 ) . היא גם בימה סרטים , ולא חששה במהלך הקרירה הארכה שלה להשתתף בסרטים נסיוניים או דלי תקציב . בין סרטיה הבולטים : " מר קלין " ( 1976 ) , " הטיקון האחרון " ( 1976 ) , " הוטל טרמינוס " ( 1987 ) , " ניקיטה " ( 1990 ) , " עד סוף העולם " ( 1991 ) , " מפת הלב האנושי " ( 1993 ) . קולה של מורו נשמע ב " המאהב " ( 1992 ) , שם היא מתארת את זכרונותיה של הסופרת הצרפתיה , מרגריט דיראס , מחייה כנערה בהודו - סין ( כיום ויטנם ) בימי השלטון הצרפתי . אנטוניוני , מיכלאנא'לו בוניואל , לואיס ולס , אורסון טריפו , פרנסואה מל , לואי מוריליו , ברתולומי אסטבן ציר ספרדי נודע בן המאה ה - 17 . התמונות שהקנו לו את פרסומו הגדול היו אלה שבהן תאר את אזרחיה העניים של סויליה בדרך שאינה מסלפת את המציאות , אף מוסיפה לה חם ויפי מיחדים . חי בשנים 1617 - 1682 . מוריליו התחיל את דרכו כציר ירידים בסויליה . ב - 1648 בא למדריד ושם ראה והתרשם לראשונה מד רך ציור קפדנית ומעלה . הציר ולסקז , שהיה אז ציר החצר של מלך ספרד , קרב אותו אליו , ובאמצעותו למד מוריליו להעריך ציור טוב . כשחזר מוריליו לסויליה , לאחר שלוש שנות שהות במדריד , השתנה סגנונו . מוריליו אף יסד בעירו אקדמיה לאמנות ולמד בה את עקרונות הציור הטוב . מוריליו ציר בעקר שני נושאים : האחד - הקדושים וחייהם , והאחר - תמונות מחיי דלת העם בסויליה . את הקדושים הוא תאר תוך יפוי מרבה של הדמיות ובהדגשת התנועה , כמקבל בסגנון שהיה רווח בתקופתו . את העניים תאר מוריליו במדיק , על בגדיהם המרפטים ופניהם המלכלכות . אולם למרות התאור הראליסטי ( הנאמן ז'ן מורו בתמונה מ " יומנה של משרתת " , סרטו המסתורי של הבמאי הספרדי בוניואל , שנעשה ב - 1884 , דיוקן עצמי של הצייר הספרדי בן המאה ה - 17 אסטבן מורילץ ,

קודם  |  הבא