עמוד:146

מובוטו , ססה סקו נשיא זאיר בשנים 1965 - 1997 . נגד בצבא הקולוניאלי הבלגי שהיה לרמטכ"ל ותפס את השלטון בארצו במהפכה צבאית . בשנות שלטונו הנהיג משטר רודני שנשען בעקר על הצבא . חי בעתים 1930 - 1997 . מובוטו ססה סקו נולד בזאיר . הוא למד בבית - ספר קת לי בארצו ואחרי כן בבריסל , בירת בלגיה , ששלטה בקונגו יותר מ - 75 שנה . בשובו לקונגו ב - 1949 שרת שבע שנים בצבא והגיע לדרגת רב - סמל . ב - 1956 הוא היה לעתונאי , נכנס לחיים הפוליטיים והצטרף לתנועה הלאמנית - שמאלנית בהנהגת פטריס לומומבה . לאחר שקונגו קבלה את עצמאותה ב - 1960 , עמד מובוטו בראש הפיכה צבאית . הוא הדיח את לומומבה , ושלושה חדשים עמד בראש הממשלה . ב - 1961 מסר את השלטון לידי הנשיא קסוובו תתמנה רמטכ"ל . בסוף 1965 הדיח מובוטו את קסוובו ומנה את עצמו נשיא . בשנת 1971 הסבה ממשלת קונגו את שמה של הרפובליקה העממית קונגו לזאיר , כשמו החדש של הנהר קונגו , ואלו הנשיא החדש , ז'וזף דזירה מובוטו , שנה את שמו למובוטו ססה סקו לפני התפרקותה ( מל ברית - המועצות נהל מובוטו מדימות פרו - סוביטית מתונה וסכל כמה נסיקות להדיחו ואף להתנקש בחייו . אולם מאז 1991 גברה ההתנגדות הפנימית למשטרו האופוזיציה , שלה היה רב במועצת הרפובליקה , תבעה רפורמות דמוקרטיות , אך מובוטו סרב לבצע שנויים של ממש . בשנתים האחרונות לשלטונו כהנו למעשה בזאיר שתי ממשלות : זו שבראשות נאמנו של מובוטו וזו שבראשות מנהיג האופוזיציה . ב - 1997 התמרד הצבא נגד הנשיא , ובחדש מאי עלה על קינשסה הבירה , בפקודו של לורן קבילה . אחרי 32 שנות שלטון עריץ אלץ מובוטו לגלות מארצו למרוקו ושם נפטר . בשנות ה - 60 קבל מובוטו את הכשרתו כצנחן בישראל , אולם כרבות ממדינות אפריקה נתק עמה את הקשרים הדיפלומטיים אחרי מלחמת יום הכפורים . בעתות ה - 80 חדשו הקשרים בין שתי המדינות ומובוטו בקר בישראל . זאיר קולניאיליזם קונגו מוביל המים הארצי מפעל המים המרכזי של ישראל , המשלב בתוכו את כל מפעלי המים במדינה . מטרתו - לוסת את אספקת המים בארץ . מוביל המים הארצי , שארכו כ - 130 קילומטר , הוא העורק הראשי של מפעל המים הארצי . רעיון המוביל העלה לראשונה על ידי המהנדס האמריקני לאודרמילק עוד בשנת 1939 . הוא הציע להעביר את מי מקורות הירדן מצפון הארץ , העשיר יחסית במים , אל הדרום הצמא למים . אולם רק לאחר קום המדינה היה אפשר לגשת לתכנון המעשי , ובשנת 1951 נסחה ועדה ממשלתית את תכנית מפעל המים הארצי . שנויים בתכנית המוביל הארצי מוביל המים הארצי נבנה כדי להעביר מים מהצפון לנגב ; לאגר מים מחרף לקיץ ומשנים גשומות לשנות בצרת ; לוסת את תצרכת המים על ידי שלוב כל מפעלי המים בישראל למערכת אחת כוללת . לפי התכנית המקורית היה צריך להטות את מי הירדן מנקדה מסימת ליד גשר בנות - יעקב - בגבה כ - 60 מטר מעל פני הים - אל בקעת בית נטופה שבגליל התחתון , ומשם - דרומה . ליד גשר בנות - יעקב היה אמור להבנות סכר וכן מפעל הידרו - חשמלי , שינצל את מפל המים להפקת חשמל . אולם המקום היה באזור המפרז והסורים הפריעו להקמת המפעל על ידי תקריות אש ולחצים מדיניים . לפיכך שנתה התכנית , ובשנת 1955 נקבעה הכנרת כמוצא למוביל וכמאגר ראשי למפעל המים הארצי . בכך היו יתרונות , שכן הכנרת כלה היא בשטח רבוני ישראלי , ולא היה גם צרך בבנית מאגר מים מלאכותי . אולם החסרון העקרי נעוץ היה בהכרח לשאב את המים ממקום נמוך - כי הכנרת נמצאת מתחת לפני הים - וזה גרם להעלאת מחיר המים . ברבות הימים אף פגם הדבר באיכות המים , מכיון שמי הכנרת הזדהמו על ידי שפכים שהזרמו לתוכה וכן על ידי החנקות , שמקורן בהתפרקות הכבול , אשר נותר לאחר יבוש החולה . חנקות אלה הגיעו עם מי הירדן לכנרת . ראש הממשלה דוד בן גוריון וכמה משריו ויועציו נשקפים מבעד לצינור ענק , בעת ביקורם באתר הבנייה של המוביל הארצי בשנת 1963 . שליטה העריץ של זאיר מובוטו ססה סקו , שעלה לשלטון בעקבות הפיכה צבאית , הנהיג בארצו פולחן אישיות קיצוני , והודח ב - 1997 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר