מתוך:  > אביב חדש 10 > מארעות

עמוד:104

ישוביהם , בלחץ המון ערבי חמוש שהתנפל עליהם . אולם לאחר כשנה חזרו המתישבים ושקמו את הישובים שנטשו . מרכז הכבד של המארעות עבר אז לירושלים : בפסח תר"פ ( 4 באפריל 1920 ) הסתער המון ערבי על הרבע היהודי בעיר העתיקה ורצח , שדד , הצית והרס ללא הבחנה . קבוצת צעירים יהודים , שבאה להגן על תושבי הרבע , ובראשה זאב ז'בוטינסקי , נעצרה על ידי שוטרים ערבים . חברי הקבוצה נדונו לתקופות מאסר ארכות , אך בלחץ הישוב בטל הענש והם שחררו . " מארעות " תרפ"א לאחר הפרעות בירושלים היתה שנה של הפוגה . אולם התסיסה לא פסקה . עקב כך הקימו היהודים את ארגון ה " הגנה " והחלו בארגון כח המגן של הישוב העברי . בפסח תרפ"א ( 1 במאי 1921 ) פרצו שוב פרעות והפעם - ביפו . הפורעים התנפלו תחלה על תהלוכת אחד במאי של פועלי תל - אביב , ולאחר מכן על בית העולים ביפו . הם הרגו ופצעו רבים מהעולים החדשים שנמצאו בו . גם במקומות אחרים בעיר התקפו יהודים . ההשתוללות נמשכה שלושה ימים ובמהלכה נהרגו עשרות יהודים , ביניהם הסופר יוסף חיים ברנר , ומאות יהודים נפצעו . מיפו התפשטו המהומות למקומות אחרים : פתח תקוה , חדרה , רחובות , כפר מל"ל יכפר סבא , שהתקפו על ידי שכניהם הערבים . בכמה מקומות נהדפו התוקפים בעזרת קבוצות של ה " הגנה " . בחדרה הצליחו הערבים לחדר למושבה ולהצית כמה בתים לפני שגרשו . כפר מל"ל וכפר סבא נהרסו כליל ויושביהם עזבו אותם . ההשג הגדול ביותר של הערבים במהומות אלה היה שהשלטונות הבריטיים הפסיקו את העליה לארץ - ישראל למשך כחצי שנה . " מארעות " תרפ"ט עברו שנים אחדות שבהן לא ארעו התפרעיות המוניות , אף שהלאמנים הערבים הוסיפו להסית את אחיהם נגד היהודים . רגשות השנאה מצאו להם מוצא בקיץ 1929 , הפעם בטענות על רקע דתי . ביום הכפורים תרפ"ט העמיד השמש היהודי ברחבת הכתל המערבי מחצה בין הנשים לגברים . המסלמים טענו , כי מעשה זה מרמז על כונת היהודים להשתלט על הר הבית ולגרש ממנו את הערבים . רגשות האיבה גאו והלכו ולמחרת תשעה באב , 23 באוגוסט 1929 , פרצו ערבים לרחבת הכתל , פצעו את השמש היהודי וקרעו את כל הסדורים שהיו במקום . אחרי כן יצאו הערבים לרחובות והחלו לפגע בעוברי ארח יהודים . הניצוץ הזה הדליק מחדש את אש הפרעות ברחבי הארץ . במיחד נפגע הישוב היהודי בחברון , שהתקף בשבת , 24 באוגוסט . כ - 70 מיהודי העיר נרצחו באכזריות בידי שכניהם הערבים ולמעשה חסלה הקהלה היהודית בחברון - עד שכוננה מחדש עם הקמת קרית ארבע אחרי מלחמת ששת הימים . טבח ארע גם בצפת , שבה נרצחו 18 יהודים בידי תושבי העיר המסלמים . כן נרצחה משפחה יהודית במוצא הסמוכה לירושלים , והתקפות ערביות עזות נערכו על חלדה ובאר טוביה , עד שתושביהן המעטים וחסרי הנשק נאלצו לעזבן . במארעות תרפ"ט הוכח מה רב ערכה של ה " הגנה " - הארגון שהקימו יהודי ארץ - ישראל כדי להתגונן מפני אויביהם . הכחות הבריטיים בארץ היו מעטים באותו זמן , ולא נחלצו להגן על היהודים מתוקפיהם . אבל בכל מקום שבו היו חברי ה " הגנה " נמנע טבח ביהודים , ובמקרים רבים נהדפו הערבים . מארעות תרפ"ט שככו כעבר שבוע , עם בואן של יחידות צבא בריטיות רבות , שהוחשו לשמר על הסדר בארץ . " מארעות " תרצ"ו - תרצ"ט או המרד הערבי אחרי מארעות תרפ"ט עמד הישוב היהודי בפני מערכה מדינית קשה . וצדות חקירה שונות נשלחו לארץ כדי לעמד על גורמי המארעות , ובעקבות חקירותיהן פרסמה הממשלה הבריטית " ספר לבן " , שבו הודיעה על הגבלות בעליה היהודית לארץ . אחרי מערכה מדינית קשה , תוך גיוס השפעתם של אישים וחוגים יהודיים מהעולם , חזרה בה הממשלה מכונתה והודיעה שלא יהיו הגבלות פוליטיות על העליה , וזו תוכל להמשך " לפי כח הקליטה הכלכלי של הארץ " . מראה ישיבת'תורת חיים - בעיר העתיקה בירושלים לאחר ההרס שזרעו בה הערבים במאורעות 1920 . ה " מאורעות " , מעשי הרצח וההתפרעות שעשו הערבים ביהודים , התלו בשמועות שווא כאילו טבחו היהודים בערבים . במהלכן נהרגו ונפגעו נשים ילדים וגברים רבים , באכזריות ובלא הבחנה . בתמונה - קבר לחללי ה'מאורעות'ביפו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר