לקמוס

עמוד:89

לקמוס חמר צבע המופק מצמחים . תכונתו החשובה היא שכאשר הוא נמצא בחמצה , צבעו אדם , ואלו בחמר בסיסי צבעו כחל . לכן משתמשים בו כחמר מזהה של חמצות ובסיסים . הלקמוס מופק ממיני חזזית הגדלים בארצות סקנדינויה , בארצות הים התיכון ובהודו . ניר סופג ספוג בתמסת לקמוס מכנה בשם " ניר לקמוס " . כשמטפטפים על הניר הזה טפה של נוזל לא ידוע , אפשר לדעת לפי צבע הכתם הנוצר אם הוא חמצה , בסיס או חמר ניטרלי . חמצות ובסיסים חזזית לשון איבר שרירי ומארך הנמצא בתוך הפה . הלשון ממלאת תפקידים רבים : טעימת המזון והמשקה , לישת המזון והגשתו לשנים הטוחנות אותו , העברתו אחורנית אל הלע , וכן הגית האותיות הנקראות לשוניות ( כמו ל , נ , ט ) . הלשון בנויה מקו אמצעי של רקמת חבור ומשרירים המתחברים אליו באלכסון משני צדדיו . על פני הלשון ישנם חריצים , בליטות זעירות המכנות פטמיות - ושקעים נקדתיים , המהוים את הפתח אל פקעיות הטעם . שקעים אלה מתמלאים ברק המרכך את המזון ומאפשר להרגיש בטעמו . ש . רש הלשון מחבר בשרירים אל הלסתות התחתונה והעליונה ולעצם הלשון . החלק המרכזי של הלשון וקצה הלשון אינם מחברים , ולכן הם יכולים לנוע בחפשיות . בלשון עוברים נימי דם רבים , נימי לימפה וכן עצבים המעבירים תחושות של טעם , כאב , חם וקר . דם וכלי דם חושים טעם לימפה עצבים , מערכת לשון הפר סוג צמח ממשפחת הזיפניים , הכולל כ - 50 מינים עשבוניים . לכלם יש גבעולים ועלים המכסים בזיפים קשים . מקור השם לשון הפר הוא בשמו הערבי של הסוג , המדמה את צורתו המארכת של העלה ללשון של פר . משפחת הזיפניים , שעמה נמנה הצמח לשון הפר , היא משפחה בולטת ומיצגת היטב בישראל : ששה מינים הנפוצים כמעט בכל אזורי הארץ . הצמחים המכרים ממשפחה זו הם עקץ העקרב , העכנאי , האלקנה , לשון הכלב והזכריני . פרח , פרי ורביה לכל הצמחים הנמנים עם הסוג לשון הפר יש פרח מטיפוס חמש : חמשה עלי גביע ירקים , כותרת דמוית מסמר בעלת חמש אנות שצבען שונה ממין אחד למשנהו וחמשה אבקנים . ללשון הפר המצויה , למשל , יש פרחים שצבע הכותרת שלהם סגל כהה . פרחי לשון הפר עשירים בצוף וחרקים רבים נמשכים אליהם ונהנים מהצוף המתוק שלהם . דבורים וצרעים ארכות חדק מחדירות את החדק הארך שלהן בין הקשקשים ומוצצות את הצוף . בזמן זה הן גם מאביקות את הפרחים , וכך שני הצדדים יוצאים נשכרים . אחרי שהפרחים נובלים מתפתח הפרי הקטן בן ארבע הפרודות בתוך הגביע הפורה שאינו נושר . הפרודות המבשילות מצידות בבסיסיהן בחמרי מזון המושכים נמלים . נמלים אוכלות אותם ומפיצות את זרעי הצמח למרחק . בעבר השתמשו היונים במהל ( הנוזלים המצויים בצמח ) , שהופק משרשים של אחדים ממיני לשון הפר , כדי לצבע אריגים ועורות . בעת העתיקה שמש צבע אדם שהופק מהשרשים לאפור , ובעקר כסמק ללחיים . למינים השונים היו גם שמושים רבים ברפואה העממית , כגון להקלת כאבים , לטהור דרכי הנשימה ולחזוק הגוף . צמחים לשון הרע לשון הרע היא דברים רעים שאדם אחד אומר בגנות אדם אחר . המשפט העברי רואה בחמרה רבה הוצאת לשון הרע , וממשיל אותה לשפיכות דמים : " המלבין פני חברו ברבים כאלו שופך דמים " . יש להבדיל בין לשון הרע לרכילות . רכילות היא דברים שאדם אומר על ענינים אישיים של בני אדם אחרים . הרכילות אינה אסורה על פי החק . לעמת זאת , הוצאת לשון הרע היא ענין מצמצם הרבה יותר , שיש לו הגדרה משפטית בחק : פרסום דבר , בעל - פה או בכתב , העלול להשפיל אדם , לעשותו מטרה לשנאה , לבוז או ללעג , לפגע במשרתו , בעסק שלו או במשלח ידו , או לבזותו בגלל מוצאו או דתו . פרסום כזה הוא אסור , ומהוה עברה פלילית . לדגמה , פרסום ידיעה שאינה נכונה על אדם מסים שהוא גנב הוא לשון הרע . מי שמפרסם לשון הרע באזני שני בני אדם או יותר - דינו מאסר שנה אחת . בנוסף לכך , הוצאת לשון הרע היא גם עולה אזרחית , המזכה את הנזוק בפצויים . אחת מטענות ההגנה , שבעזרתן המפרסם יכול לפטר עצמו מאחריות , היא כי הפרסום היה אמת וכי היה בפרסום זה ענין צבורי . נושפט לשון הפר נמנית עם משפחת הזיפניים הנפוצה מאוד בארץ - ישראל . בתמונה - לשון הפר המצויה .

קודם  |  הבא