לע הארי

עמוד:85

לצמחי לע הארי פרחים רבים , שלכל אחד מהם גביע צנורי ירק המסתים בחמש אנות שוות . מן הגביע יוצאת הכותרת הנראית דו - שפתנית אך למעשה בנויה גם היא חמש אנות - שתים בשפה העליונה ושלוש בשפה התחתונה . בתוך הכותרת מצויים ארבעה אבקנים מפתחים ואחד מנון , וההאבקה נעשית על ידי חרקים . בתוך הכותרת מצויה גמה שבה נאגר הצוף ואליה נמשכים החרקים . אולם השפה התחתונה של הכותרת בנויה כגבנון המונע חדירה של כל חרק , ומאפשר רק לחרקים ארכי חדק להגיע לצוף . חרקים אלה מוצצים את הצוף ומאביקים את פרחי לע הארי . לאחר ההפריה מתפתח הפרי , שהוא הלקט יבש בעל שתי מגורות המכיל זרעים רבים . מיני לע הארי בישראל בישראל גדלים בר שלושה מיני לע הארי : לע הארי הגדול , לע הארי הקטן ולע הארי הסיצילי , שמוצאו בדרום אירופה . ללע הארי הגדול יש פרח מרשים וגדול למדי - קטרו עד 4.5 סנטימטרים - שצבעו ורד או ארגמן . גבהו עשוי להגיע עד מטר אחד , ובעת פריחתו נראים עמודי הפריחה שלו למרחוק כנרות צבעוניים ויפים . עקר הפריחה של לע הארי הגדול מתרחש בסוף האביב , ופרחים מעטים אפשר למצא כמעט במשך כל השנה . הצמח מוגן על פי חק . בארץ הוא העבר על ידי האדם אל מעבר לתחום תפוצתו הטבעי , שהיה בצפון הארץ בלבד , והגיע לשטחי חרש מפרעים . מין זה שמש חמר נסוי במחקר ובו התגלו חקי התורשה היסודיים . לעניתיים צמחים לענה סוג עשבים , בני - שיח או שיחים , ממשפחת המרכבים . בסוג מצויים כ - 400 מינים , שתפוצתם בעקר במחצית הצפונית של כדור הארץ . בשל העלים המרירים שלה הפכה הלענה סמל למרירות . הפרחים של הלענה , כפרחי שאר הצמחים ממשפחת המרכבים , סדורים בתפרחות המכנות קרקפות . קרקפות הלענה קטנות ומכילות רק פרחים צנוריים שצבעם אינו בולט ומושך את העין . לכן אין הם מאבקים על ידי חרקים אלא על ידי הרוח . הלענה ידועה לא בשל פרחיה כי אם בשל טעמה וריחה . עלי הצמח מפרישים שמן אתרי ריחני , המקנה לצמח ריח נעים וטעם מריר ומכאן הבטוי התנ " כי " מר כלענה " . הריח החזק הנודף מהצמח שונה מאזור לאזור . לענות ישראל צמח הלענה נזכר בתנ"ך פעמים אחדות , לרב יחד עם צמח הראש : " שרש פורה ראש ולענה " ( דברים כט יז ) ; " הנני מאכילם לענה ... מי ראש " ( ירמיהו כג טו ) . במשנה הלענה מופיעה בשם לעונים . בישראל גדלים ארבעה מיני לענה . לענת המדבר נפוצה באזורי המדבר ובסיני . לצמח זה יש כסות שערות המקנות לה גון לבנבן מעט . זהו אחד מצמחי המדבר השכיחים , הגדל ברב שטחי המדבר . מין זה מתאם לחיים במדבר בזכות החלוף המתבצע בו בין עלי חרף גדולים לעלי קיץ קטנים יותר , וכן בגלל התפצלות גזעיו המקנה לכל ענף עם ש . רש יכלת קיום עצמאית . הנפוץ במיני הלענה הוא הלענה החד - זרעית , המצויה בנגב ובחולות מישור החוף . זהו הצמח הבולט ביותר בין צמחי החולות בארצנו . למין זה אין שמוש ברפואה או בהכנת משקאות . הצמח נובט בחולות שתנועתם מועטה , וצמיחתו המהירה מסיעת לעצירת חולות . הצמח מצליח שלא להתכסות בחול - ענפיו המתכסים בחול מצמיחים שרשים וענפים חדשים הצומחים מעל החול . יש חוקרים המשערים כי צמחי לענה שיחנית הגדלה בארץ הובאו אליה במסעות הצלב . משתתפיהם שתלו אותם במבצריהם ובגנותיהם והם נותרו בארץ גם אחרי חרבן ממלכת הצלבנים . תרופה עממית ומשקה מבקש בשל השמן האתרי שמפרישים העלים משמשים מיני לענה רבים כצמחי רפואה ותועלת . לענת המדבר משמשת את הבדוים להכנת שקוי נגד כאב בטן . ברפואה העממית יש לו שמה של לענה חד - זרעית ניתן לה בשל הזרעון היחיד המתפתח משני הפרחים הפורים המצויים בקרקפת הקטנטנה שלה . לוע הארי הגדול ( בתמונה ) גדל בר בארץ בין סלעים ועל חומות , במקומות רבים בגליל העליון . יש רגליים לסברה שהוא גדל בארץ עוד בימי קדם .

קודם  |  הבא