ליכטנשטין

עמוד:61

בימי הגאון מוילנה . היו בה ישיבות ומוסדות חנוך יהודיים מפרסמים . החסידות נפוצה בליטא אך מעט , ולעמת זאת היתה בה ידם של ה " מתנגדים " על העליונה . תנועת ההשכלה , התנועה הציונית , וה " בונד " - מפלגת פועלים יהודית התפתחו בה . בתי - ספר ובתי - מדרש למורים בעברית וביידיש נפתחו בה והיצירה הספרותית בשתי הלשונות פרחה בתחומה . ערב מלחמת העולם השניה ישבו בליטא כ - 175,000 יהודים . רק מעטים מהם הגלו לרוסיה ונצלו . רבם המכריע השמדו בידי הגרמנים , בעזרתם הפעילה של לא מעטים מקרב האכלוסיה הליטאית . התנהגותה של האכלוסיה הליטאית אז מעיבה עד היום על היחסים בין מדינת ישראל ובין מדינת ליטא העצמאית , למרות הקשרים הדיפלומטיים שכוננו בין שתי המדינות . אליהו , הגאון מוילנה ( הגר"א ) אסטוניה ברית - המועצות השכלה וילנה חסידות ים הבלטי לטויה מלחמת העולם השניה פולין ציונות שואה ליטני הגדול בנהרות לבנון . ארכו כ - 170 קילומטרים , ושטח אגנו כ - 2,500 קילומטרים רבועים . ספיקתו השנתית הממצעת כ - 700 מיליון מטרים קביים . מקורותיו של הליטני על יד העירה בעלבך שבבקעת הלבנון , כ - 1,100 מטרים מעל פני הים . משם הוא זורם דרומה , לארך בקעה רחבה ופוריה , שבה מנצלים חלק ממימיו להשקיה . בהתקרבו אל גבול ישראל , מצפון למטולה , הוא פונה פניה חדה מערבה . פניה זו מכנה " הברך " על שום צורתה . בחלקו התחתון זורם הליטני ממזרח למערב ועובר בין הרים תלולים : מצפון - הרי הלבנון , ומדרום - הרי הגליל העליון . הוא נשפך אל הים התיכון בין צור בדרום ובין צידון בצפון . קטע זה של הנהר , המכנה בערבית קאסמיה , משמש גבול טבעי והיסטורי בין הלבנון לגליל . כנראה זהו " הנהר " הנזכר במשנה כגבול הצפוני של עולי מצרים . בשנות ה - 60 הגו מדינות ערב תכנית להטות את מי נחל שניר ( חצבני ) , המקור הצפוני ביותר של הירדן , הנמצא לא הרחק מ " ברך " הליטני , במנהרה אל הליטני , אך תכנית זו לא יצאה אל הפעל . גליל לבנון מבצע ליטני צור צידון ליכטנשטין נסיכות זעירה במרכז אירופה , על גדות הרין , בין אוסטריה לשויץ . שטחה 160 קילומטרים רבועים ומספר התושבים בה כ - 30,000 . שפתם גרמנית , ודת רבם קתולית . כשליש מהתושבים בעלי נתינות זרה . זכות בחירה לנשים ליכטנשטין היא המדינה האחרונה באירופה שהעניקה זכות בחירה לנשים . ב - 1976 הרשו הנשים להשתתף בבחירות מקומיות , וב - 1984 - גם בבחירות במישור הארצי לפרלמנט הקטן , שבו 25 חברים . ההחלטה על הענקת זכות הבחירה לנשים נדחתה פעמים והתקבלה רק בהצבעה השלישית , וגם אז רק בהפרש קולות זעום . כל הקולות , בעד ונגד , היו של גברים , כי גם בהצבעה זו לא הרשו הנשים להשתתף . ליכטנשטין שוכנת בעמק יפה נוף בין הרי האלפים . בבירה ודוז , עיר של 5,000 תושבים , יושב הנסיך בטירה יפה שנבנתה במאה ה - 16 , וממנה נשקפת המדינה כלה כשטוחה על כף יד . רבבות תירים מבקרים במדינה מדי שנה , והתירות היא אחד ממקורות ההכנסה שלה . המדינה מוציאה בולי דאר ססגוניים , שגם הם מקור הכנסה חשוב . מעט תושבים מתפרנסים מחקלאות , ועקר הפרנסה הוא על תעשיה מקומית ובנקים ומוסדות פיננסיים אחרים , רבם ממדינות אחרות , שקבעו כאן את מושבם . כשליש מן המעסקים בנסיכות מתגוררים מחוץ לה , באוסטריה ובשויץ . ליכטנשטין נוסדה בשנת 1719 כנחלתו של הקיסר קרל ה - 6 , וזכתה לעצמאות בשנת 1806 . בשתי מלחמות העולם הצליחה לשמר על ניטרליות . מבחינה כלכלית היא קשורה עם שויץ . בראשה עומד נסיך , ומשרתו עוברת בירשה . במשך 51 שנה , מ - 1938 עד 1989 , שלט בה הנסיך פרנץ יוזף ה - 2 . בשנותיו האחרונות היה השליט הותיק ביותר באירופה , ועם מותו בגיל שמונים ושלוש ירש אותו בנו , הנס אדם ה - 2 . אלפים רין שויץ בית ליכטנשטין , שעל שמו קרויה הנסיכות , היה שייך לאצולה הגרמנית העתיקה ביותר , ושמו כבר נזכר במסמכים בשנת 1133 . בתמונה - נערת כפר מליכטנשטין בתלבושת מסורתית .

קודם  |  הבא