מתוך:  > אביב חדש 10 > ליזר

עמוד:59

לבו של מכשיר הליזר הוא מכל שבו נמצא חמר שהאטומים שלו מסגלים להמצא זמן רב יחסית ברמה גבוהה של אנרגיה . את האנרגיה הזו מספקים להם באמצעות מקור חיצוני , למשל מקור אור רגיל . פוטונים של אור , שיש להם תכונות המתאימות לפליטה המאלצת של אטומים מהסוג הנמצא במכל , מגברים באפן שתארנו לעיל , ובמכל נוצרת קרן אור חזקה שיש לה התכונות של קרן ליזר . בשני קצות המכל נמצאות מראות המחזירות את האור , כך קרן האור מטילת הלוך ושוב ביניהן , כשהיא הולכת ומגבירה את עצמתה . אחת מהמראות האלה אינה מראה משלמת , אלא מניחה לחלק מהאור הפוגע בה לעבר דרכה . האור הזה יוצא החוצה , וזוהי קרן הליזר שאפשר להשתמש בה לצרכים שונים . מכשירי ליזר ישנם סוגים שונים של מכשירי ליזר , הנבדלים זה מזה בתדירות קרן האור שהם יוצרים ובעצמתם . תדירות זו נקבעת על ידי סוג החמר הנמצא בתוך מכל הליזר . הליזר הנפוץ ביותר מכיל תערבת של הליום ונאון , וצבע האור שהוא יוצר הוא אדם . מכשירי ליזר רבים פולטים את הקרן שלהם ברציפות , אולם ליזרים רבי עצמה פולטים אותה במנות יחידות הנקראות " פולסים " . למכשירי הליזר שמושים רבים . אפשר למדד באמצעותם מרחקים , משום שקרן הליזר אינה מתפזרת בדרכה ולכן יכולה לעבר מרחק רב בלי שנוי בעצמתה . את המרחק מודדים באמצעות מדידת הזמן החולף מרגע שקרן הליזר יצאה לדרכה ועד שהיא חוזרת לאחר שפגעה במטרה והחזרה ממנה . לדגמה , האסטרונאוטים שנחתו על הירח הציבו עליו מראה שהחזירה אל כדור הארץ קרני ליזר שנשלחו אליה , וכך נמדד המרחק בין כדור הארץ לירח בדיוק רב . העבדה שבקרן ליזר כל האור מתנודד באותה תדירות ובאפן אחיד , מאפשרת להשתמש בה לתצלום הולוגרמות . בליזרים רבי עצמה משתמשים כדי לחתך חמרים שונים באפן מדיק לצרכים תעשיתיים , כמו מתכות ויהלומים , וכדי לבצע נתוחים עדינים , כמו למשל נתוחים בעדשת העין . קרני ליזר משמשות גם להעברת מידע , כאשר השנויים בעצמתן משמשים כצפן שנתן לפענחו . בדרך זו מעברים נתונים בכבלי תקשרת אופטיים , שבהם קרני ליזר נעות בתוך סיב אופטי העשוי מזכוכית . גם במכשיר התקליטור יש קרן ליזר , הסורקת את פני התקליטור ומעבירה את המידע המצפן עליו למתקן הקולט את הקרן ומסגל לפענח אותה . אור אנרגיה גל הולוגרמה סיב אופטי פוטון תקליטור ליטא שטח : 65,300 קמ"ר תושבים : 3.8 מיליון בירה : וילנה דת : נצרות ( כנסיה קתולית ) שפה : ליטאית מדינה על חוף הים הבלטי . גובלת בצפון בלטויה , במזרח בבילרוס , בדרום בפולין , ובדרום - מערב במבלעת של הפדרציה הרוסית , מחוז קלינינגרד . ליטא היא הדרומית בשלוש המדינות הבלטיות שקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה , ספחו ב - 1940 לברית - המועצות , קבלו בה מעמד של רפובליקת ברית , וב - 1990 פרשו ממנה והצהירו על עצמאותן . ( שתי האחרות הן לטויה ואסטוניה . ) ליטא היא ארץ מישור וגבעות ; המקום הגבוה ביותר בה אינו אלא גבעה שגבהה 290 מטרים . לפנים כסו בצות ששית משטחה , בעקר בדרום ובצפון - מזרח , אך רבן נקזו ויבשו בימי השלטון הסוביטי . כרבע משטחה מכסה יערות . החשוב בנהרותיה הוא הנימן ( נמונס בליטאית ) , שארכו 950 קילומטרים . הוא נובע בבילרוס , חוצה את דרום ליטא ומתפצל לשתי זרועות . הזרוע הצפונית שבהן זורמת כלה בתחומי ליטא ונשפכת אל מפרץ בים הבלטי , על יד העיר קליפדה . המפרץ מוגן מפני הים ברצועת יבשה ארכה וצרה ומחבר אליו בפתח צר בצפונו . אקלימה של ליטא ממזג - קר . הטמפרטורות נעות בין 18 מעלות בחדש יולי ובין מינוס חמש מעלות בינואר . כמות המשקעים בינונית - 500 - 700 מילימטרים . צפיפות האכלוסיה בליטא גדולה מזו שבשתי המדינות הבלטיות האחרות : 57 נפש לקילומטר רבוע , לעמת 41 נפש בלטויה ו - 34 נפש באסטוניה . שעורם של בני מוצא זר בליטא קטן יותר מבשתי המדינות האלה , ובכלל זה שעורם של הרוסים . הליטאים הם 80 אחוזים מן האכלוסיה , קרן הלייזר התגלתה כרבת תועלת לאדם . היא משמשת אותו בתחומי הרפואה והתקשורת , במכשירים אלקטרוניים ועוד . בתמונה - שוטר ישראלי מפעיל ברחוב מכ"ם לייזר ידני למדידת מהירות הנסיעה של המכוניות החולפות .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר