ליבריה

עמוד:55

האנגלית , אך נפוצים במדינה גם ניבים מקומיים רבים . יותר ממחצית מתושבי המדינה אינם יודעים קרוא וכתוב . יש בליבריה עיר גדולה אחת בלבד - הבירה מונרוביה היושבת על החוף , ובה כחצי מיליון תושבים . רב התושבים מתפרנסים מחקלאות . הגדולים העקריים הם ארז , מניוק , בטטות , בננות , סורגום לצריכה עצמית , וקפה , קקאו ואננס ליצוא . ליבריה גם מפיקה מיערותיה כמיות גדולות של גומי טבעי . בשנות ה - 20 של המאה ה - 20 נקלעה ליבריה למשבר כלכלי קשה ביותר , ואז נחלצה לעזרתה חברת הצמיגים והגומי האמריקנית " פירסטון " והעניקה לה הלואה גדולה תמורת זכיון לטעת עצי קאוצ'וק על שטח של ארבעה מיליוני דונם . מטעים אלה הם עדין מקור חשוב של מטבע חוץ לליבריה , אבל היום תופסת את המקום העקרי בכלכלתה הפקת עפרות הברזל , בעקר מהרי בומי . מאחר שאין בליבריה תעשיה כבדה של ממש , היא מיצאת את רבן , והיא מיצואניות הברזל הראשיות בעולם . כן כורים מאדמתה זהב ויהלומים . התעשיה מבססת על עבוד עץ ויצור לבנים , מלט ומזון . היסטוריה בראשית המאה ה - 19 יזמה קבוצת נדבנים בארצות - הברית , שהתנגדו לעבדות ובקשו להחזיר עבדים משחררים לאפריקה , הקמה של ישובים בשבילם ב " חוף הדגן " שבמפרץ גינאה . לאחר כשלון נסיונות ההתישבות הראשונים קם ב - 1822 ישוב של קבע ונקרא מונרוביה , על - שם נשיא ארצות - הברית של אז , ג'ימס מונרו . לאחר מכן התבססו עוד ישובים של עבדים שחרים . ב - 1838 נקרא האזור כלו " ליבריה " ( " ארץ החרות " ) , וב - 1847 הוא נהפך למדינה עצמאית - המדינה העצמאית היחידה בכל היבשת , חוץ מאתיופיה . " החברה האמריקנית להתישבות " לא הצליחה להביא לאפריקה אלא כמה אלפי מהגרים שחרים . אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית ( 1861 - 1865 ) הגיעו לליבריה עוד שחרים ששחררו מעבדות , אך גם לאחר מכן נשארו ה " אמריקנים " מעוט . אף על פי כן , עד העת האחרונה היה להם מעמד חברתי מיחד ובידיהם היו רב עמדות השלטון . הם גם נתנו למדינה את חקתה , הדומה ברוחה הדמוקרטית ובמוסדות השלטון הדמוקרטיים שקבעה לחקה של ארצות - הברית . ואולם תקופות ארכות לא הנהגה החקה הדמוקרטית הלכה למעשה , ובמדינה שלטו משטרים דיקטטוריים ודיקטטוריים למחצה , בעקבות הפיכות והפיכות - נגד . הצי הליברי לליבריה צי הסוחר הגדול ביותר בעולם - למראית - עין . בשל המסים המועטים המוטלים על אניות הרשומות בנמל מונרוביה , אניות רבות שטות תחת דגלה ( מה שקרוי " דגל נוחות " ) . תפוסתן של אלה עולה על תפוסת הספנות של המעצמות הימיות הגדולות , וכך גם ה " צי " של מדינה אחרת , פנמה . בשנת 1943 נבחר לנשיא ליבריה ויליאם טבמן . טבמן נבחר שוב ושוב , לאחרונה בשנת 1971 . שלטונו לא היה דמוקרטי , אך הוא פעל רבות לפתוח ארצו וכן למתון הנגודים בין השחרים ה " אמריקנים " ובין השחרים ה " אפריקנים " , וגם בטל את המונופול של חברת " פירסטון " . עם מותו ב - 1971 התערערה יציבות השלטון במדינה . בתקופת הכהנה של סגנו לשעבר , ויליאם טולברט , רבתה השחיתות בארץ . הוא הפל בהפיכה ב - 1980 בידי רב - בתים בעלי גגות חרוטיים בכפר טיפוסי בליבריה . רמת החיים במדינה הקטנה נמוכה , על אף אדמת הטין הפורייה שלה ועפרות הברזל שבה .

קודם  |  הבא