לול

עמוד:31

בקצב מהיר ויהיו מוכנים למאכל בגיל צעיר . למטרה זו טפחו שני גזעי עופות מיחדים . יצור הפטמים התפתח בקצב מהיר יחסית בעקר בקבוצים . הוקמו לולים חדישים ומתחכמים , ובחלק מהם התקנו האבסה ( האכלה ) אוטומטית ואויר מבקר בכל עונות השנה . בגיל 6 - 7 שבועות מגיע הפטם הצעיר למשקל ממצע של שני קילוגרמים ואז מתחילים לשוקו . בעבר היו מוכרים את כל הפטמים חיים או שוחטים ומוכרים עוף " חם " . בימינו שוחטים את העופות במשחטות חדישות , והם נמכרים לצרכן מוכנים לבשול . גם בצריכת בשר עוף - " חם " וקפוא - מגיעה ישראל לשיא עולמי , מכיון שבשר העוף זול אצלנו יותר מבשר הבקר . היצור השנתי הוא של יותר מ - 250 אלף טונות פטמים בשנה . לול תרנגולי ההודו והאוזים תרנגולי ההודו מכנים " הודיים " בפי מגדליהם . שלוחה זו של ענף הלול החלה להתפתח בשנות ה - 60 , אך גדלה והתפתחה במהירות . ביצת ההודיים גדולה כמעט פי שנים מביצת התרנגלת , וגם האפרוח והעוף הבוגר גדולים וכבדים יותר . ההודי הזכר עשוי להגיע למשקל של 15 - 18 קילוגרם וההודית הנקבה ל - 6 - 7 קילוגרמים . בשר ההודיים מבקש מאוד והוא מחליף במדה רבה את בשר הבקר . חלק נכר מבשר זה משוק לתעשית מוצרי נקניק ובשר שונים , הן לשוק הישראלי והן ליצוא . היצור השנתי של בשר ההודו משתנה כל הזמן מסבות כלכליות שונות . לפני 15 שנים היה היצור כ - 70 אלף טונות , ולפני עשור כ - 50 אלף טונות . בסוף שנות ה - 90 הוא עומד על 120 אלף טונות לשנה . את האוזים מגדלים בארץ בעקר לשם יצור כבד , המבקש מאוד בחוץ - לארץ . עבודת הפטום של האוזים היא קשה ואכזרית למדי . מגדל האוזים דוחס בכח את המזון - תירס - לתוך לעו של האוז , ואין זו מלאכה נעימה . במשך השנים פתחו בארץ כלים להאבסה אוטומטית של האוזים , שהקלו את העבודה . ישראל היא אחת היצואניות הגדולות של כבד אוזים , הנמכר בעקר לצרפת , שם הוא נחשב כמעדן וכחמר גלם לתעשית ממרח כבד , הנארז בקפסאות . גם בשר האוז , השמן והנוצות ( פוך למלוי שמיכות וכרים ) נמכרים . לול הרביה אי - אפשר לקים לולי הטלה , פטמים והודיים , בלי משקי רביה מפתחים , המספקים למגדלים את ביצי הרביה ואת האפרוחים . לול הרביה דורש ממחיות רבה ועבודת מחקר מתמדת לטפוח הגזעים ולהשבחתם . המחקר נעשה במדגרות הגדולות ובשתוף עם חוקרי המחלקה לבעלי - חיים בפקולטה לחקלאות . ישראל מיצאת לארצות שונות חמר רביה וטפוח בכמיות גדולות . בחוץ - לארץ זוכה החמר הישראלי לעתים קרובות במקומות הראשונים ועומד בהתחרות עם מדינות וחברות בעלות נסיון ומסרת של שנים ביצור ובשווק של חמר רביה . ענף הלול על כל שלוחותיו מספק גם זבל , הנחשב כמשבח ומנצל לדשון מטעים ושטחי ירקות ומשתלות . בשנים האחרונות החלו להשתמש בזבל העופות - לאחר תהליך של עקור - גם בתערבת של מזון לבקר . כלומר , בעקיפין מסיע ענף הלול גם ליצור החלב ולגדול העגלים . ביצה עופות תרנגול תרנגול הודו לומט , סידני במאי קולנוע אמריקני ממוצא יהודי , שנודע בעבודיו הקולנועיים ליצירות ספרותיות נחשבות , ובעקר ביכלתו להדריך שחקנים . סידני לומט נולד בפילדלפיה בשנת 1924 . הוא החל להופיע מימין : אפוחים במדגרה . הטמפרטורה הקבועה נשמרת בה באמצעות מנורה מפיצת חום . משמאל : לול עופות גדול ודחוס שכיח בימינו ברוב המשקים . יש הטוענים כי חופש התנועה שנמנע מהעופות ותנאי הגידול המלאכותיים שלהם משפיעים על בריאותם ועל טעמם . תמונה מסרטו של הבמאי סידני לומט - נסיך העיר , לומט זכה בהכרה מיד בראשית פעילותו הקולנועית , אך לא תמיד מילא את הציפיות שנתלו בו . הצלחה רבה נחל בסרטו . רשת שידור : המתאר את הקשיחות והציניות בענף התקשורת האלקטרונית .

קודם  |  הבא