עמוד:27

בקרת חברתית חריפה כל מחזותיו של חנוך לוין עוסקים בבקרת חברתית חריפה , ללא סממנים מזהים ברורים של זמן , ארועים או מקום מכרים . במחזותיו הראשונים הוא התמקד בהצגת יחסי אנוש מעותים של שולטים ומדכאים , ובמלחמות כח והשרדות בג'ונגל החברתי והמשפחתי . אף שלוין מעמיד במחזותיו תמונות קומיות רבות , הופך הצחוק עד מהרה לעוית , בשל הרצינות המזעזעת המסתתרת מאחוריהן . בין מחזות אלה " יעקבי ולידנטל " ( שהצג יותר מאלף פעם ב " קאמרי " , יצג את ה " קאמרי " בחו"ל , ואף זכה לציון לשבח בפסטיבל אדינבורו לתאטרון , הנערך בסקוטלנד ) , " חפץ " , " שיץ " , " סוחרי גומי " , " מלאכת החיים " , " אשכבה"ו " הזונה מאוהיו " , שהעלו בתאטרון בשנת 1999 . בשנות ה - 80 החל חנוך לוין להעלות על הבמה עולם של דמיות מיתולוגיות . דמיות אלה הפכו סמלים לקיום אנושי אכזרי , חסר רחמים ותקוה . במחזות " יסורי איוב " , " הזונה הגדולה מבבל " , " נשות טרויה האבודות " , שכתב בעת מלחמת לבנון , בולטות סצנות ( תמונות ) אלימות ואכזריות ביותר . במחזהו " הילד חולם " , שהעלה בהפקה משתפת של תאטרון " הבימה " ותאטרון חיפה ב - 1993 , הוסיף לוין ממד פיוטי וחלומי לספור הזועה והאלימות העובר על ילד קטן . הנגוד בין העולם האכזרי וחסר הרחמים לבין עולם ילדותי קסום ויפה חדד עוד יותר את תמונת העולם המדכא וחסר התקוה . היפי והקסם התבטאו הן בשיח הפייטי והן בתפאורה ובמוסיקה . גם במחזותיו " האשה המפלאה שבתוכנו"ו " כריתת ראש " שלב לוין את שני הנגודים האלה : הפנטסטי והקסום מול האכזרי והמדכא . מחזהו " רצח " ( 1998 ) עוסק באולת שבסכסוך הישראלי - ערבי המתמשך . חנוך לוין כתב ספורים , שירים , פזמונים , מערכונים ותסריטים . מחזותיו יצאו לאור בששה כרכים , התכניות ההיסטוריות , המערכונים והפזמונים כנסי בקבצים " מה אכפת לצפור"ו " הג'יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים " . הספורים שכתב כנסו בספרים " החולה הנצחי ואהובה"ו " איש עומד מאחורי אשה יושבת " . קבץ שיריו " חיי המתים " יצא לאור ב - 1999 . הצגותיו של חנוך לוין זכו בפרסים רבים וביניהם פרס מטעם ארגון התאטרון הבין - לאמי ופרס ביאליק . דרמה מיתולוגיה סטירה קאמרי תאטרון עברי וישראלי לוין , שמריהו מנהיג ציוני . נחשב מורה דרך לדור שלם של מחנכים ועסקנים ציונים ולנואם מזהיר . חי בשנים 1867 - 1935 . שמריהו לוין נולד בבילרוס . הוא קבל חנוך תורני וכללי , סים תיכון ראלי והסמך לרב . לוין נמשך לתנועת " חובבי ציון " והצטרף ל " בני משה " - חוג חשאי למחצה של קמץ נבחרים , שהקים אחד - העם . את למודיו הגבוהים הוא עשה בגרמניה באוניברסיטאות של ברלין וקניגסברג . בברלין קבל שמריהו לוין תאר דוקטור לפילוסופיה , למד בבית - המדרש ל " חכמת ישראל " , והקים חוג של סטודנטים ציונים יוצאי רוסיה , שנקרא " האגדה המדעית היהודית - רוסית " , יחד עם לאו מוצקין , נחמן סירקין ואחרים . לימים הצטרף לארגון גם חיים ויצמן , שהיה לנשיאה הראשון של מדינת ישראל . בשנים 1896 - 1906 היה שמריהו לוין רב ממשלתי ברוסיה , בערים גרודנו , יקטרינוסלב ווילנה . הוא פעל למען הרחבת בתי - הספר היהודיים והנחלת השפה העברית , והנהיג את הוראת המקצועות היהודיים בבתי - הספר הממשלתיים . ציוני מעשי בקונגרס הציוני שהתקים ב - 1904 יצג שמריהו לוין את הגישה המעשית בציונות והתנגד לתכנית אוגנדה . בשנים 1904 - 1906 הוא היה עורכו של העתון היומי היהודי , " שחר חדש " , שנכתב ברוסית . ב - 1906 נבחר לוין לדומה ( הפרלמנט הרוסי ) הראשונה , מטעם הרשימה היהודית הלאמית , ונאבק בה להשגת שויון זכיות ליהודים . לאחר שחתם על כרוז נגד פזורה של הדומה נאלץ לוין לברח מרוסיה ב - 1906 . ב - 1908 הוא התישב בברלין . ב - ו וו9 , עם התגברות הגישה המעשית בהנהגה הציונית , נבחר לוין לועד הפועל המצמצם שלה . הוא נחשב לגדול התעמולנים של התנועה הציונית ערב מלחמת העולם הראשונה . בשנים 1912 - 1913 חי שמריהו לוין בארץ - ישראל , היה מיוזמי הקמת הטכניון בחיפה ונלחם להנהגת השפה העברית כשפת ההוראה בו . במלחמת העולם הראשונה הוא פעל בארצות - הברית למען התנועה הציונית והתרבות העברית , וכן יסד וערך , יחד עם י"ד ברקוביץ', את השבועון " תורן " . מ - 1920 היה שמריהו לוין פעיל בקרן היסוד . בשנים 1920 - 1921 הוא מלא תפקיד מפתח בפלמוס שפרץ בין חיים ויצמן ולואי ברנדיס על דמותה של התנועה וההסתדרות הציונית . לוין היה מראשי הדוברים בעד הציונות הרעיונית והדגיש את חשיבות הפעלה הציונית החנוכית בגולה . יחד עם חיים נחמן ביאליק וי"ח רבניצקי הוא יסד ב - 922 1 את הוצאת הספרים " דביר " בברלין , וב - 1924 העביר את פעילותה לתל - אביב . מאז ועד למותו הוא פעל ב " דביר " , השתתף בכתבי עת בעברית וביידיש וכתב ספרים , ביניהם " מזכרונות חיי " , " במאבק " , " בימי המעבר " . על - שמו נקרא הישוב הסמיך להרצליה , כפר שמריהו , ורחובות מרכזיים ברב הערים הגדולות בארץ . אתנדה , תכנית הסתדרות הציונית העולמית חובבי ציון חכמת ישראל ציונות קונגרס ציוני קרן היסוד ראו ערכים נפרדים למרבית האישים הנזכרים בערך זה . הומור , אירוניה מרה ועוקצנית והצגה חריפה של יחסי אנוש , בעיקר בין גברים לנשים , מאפיינים את מחזותיו של חנוך לוין . . חפץ : הנושא את שם גיבור המתזה , הוא שם שנבחר בכוונה תחילה , כמו מרבית השמות המוזרים והמצחיקים במחזותיו של לוין ,

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר