לוח השנה העברי

עמוד:18

יחולו חגים אלה בקיץ ובסתו בהתאמה . לעמתו , בלוח המסלמי נעים החגים על פני כל עונות השנה , וחלים תמיד באותו יום בחדש , שבו צורת הירח קבועה . הלוח העברי הלוח העברי מבסס על התקופה שבין מולד אחד של הירח למשנהו . ארך תקופה זו הוא 29 ימים , 12 שעות , 44 דקות ו - 31 שניות . על כן חלק מן החדשים הם בני 29 יום וחלק בני 30 יום . בשנה רגילה ישנם 12 חדשים . בלוח העברי ששה סוגים של שנים , המונות 384,383,355,354 , ו - 385 ימים . כמו כל הלוחות האחרים , גם הלוח העברי הוא תוצאה של התפתחות היסטורית ארכה , ובדומה ללוח הבבלי הקדמון , הוא שלוב של שתי השיטות : השנה הירחית והשנה השמשית . לפני קובעי הלוח עמדה בעיה קשה : ב - 12 החדשים של הלבנה יש רק 354 ימים ; אך החגים היהודיים חיבים היו לחול בכל שנה באותה עונה , או בקרוב ( בעונת האביב , הקציר והאסיף ) בשנת השמש או החמה . פסח , לדגמה , הוא חג האביב , ולכן יחול תמיד באביב ( ושוב , הכונה למחצית הצפונית של כדור הארץ , שבו נמצאת ארץ - ישראל , שהיא הקובעת לגבי כל חשובי הלוח העברי . יהודים באוסטרליה , בדרום אפריקה או באמריקה הדרומית חוגגים את הפסח בסתו ) . העבור שנת השמש נמשכת 365 יום . חכמי התלמוד חפשו דרך כיצד להוסיף 11 ימים שהם ההפרש בין 12 חדשי הלבנה לשנת השמש . הפתרון שמצאו : הוספת חדש אחד לשנה מדי כמה שנים . שנה כזאת נקראת שנה מעברת . הדבר נעשה על ידי כך , שבכל שבע מתוך 19 שנים , נוסף חדש בן 30 יום . חדש זה הוא אדר א . בחדש זה אין חגים , וכל ארוע שחל בשנים הקודמות בחדש אדר , כגון פורים או יא באדר , מצין בחדש אדר ב שהנו בן 29 יום . הסבה לתכיפות השנים המעברות היא שבמשך 19 שנה נוצר פער של 209 יום ( 19 X 11 ) , המקביל בדיוק כמעט ל - 7 X 03 יום בחדש הנוסף ( 210 ) . אפשר על כן לומר , שכל 19 שנה תאריכי הלוח העברי והלוח האזרחי " נפגשים " . חכמי התלמוד ( כנראה הלל השני במחצית המאה ה - 4 ) קבעי שתדירות השנים המעברות תהיה כל שנה שלישית , ששית , שמינית , אחת - עשרה , שלוש - עשרה , שבע - עשרה ותשע - עשרה במחזור של 19 שנה . עקב כך , יחול פסח תמיד באביב , אם כי לא בהכרח בתחלתו או באמצעיתו ( בדרך כלל במשך חדש אפריל , ולעולם לא לפני 21 במרס , יום שויון היום והלילה ) . בתקופה שבית - המקדש היה קים , קדוש החדש היה נתון בידי בית - הדין , אשר קבע את תחלתו על פי עדיות על מולד הירח . לאחר שנקבע והכרז על התחלת החדש , היו מודיעים על כך באמצעות משואות לישובים שמחוץ לירושלים . יהודים שישבו במקומות מרחקים יותר , היו חוגגים את היום ה - 30 של החדש ואת היום שלאחריו כימי ראש חדש . שיטה זו של קביעת המולד - לקוייה מרבים . החכמים החליטי לקבע את הופעת הירח החדש באמצעות חשובים אסטרונומיים , ולבחן את עדותם של העדים על פיהם , בבחינת עדות מסיעת בלבד . קביעת ראש השנה חכמינו קבעו את הכלל " לא אד"ו ראש " - כלומר , ראש השנה לא יחול לעולם בימים ראשון , רביעי וששי . הסבה העקרית לכך היא יום הכפורים וסכות הבאים בעקבותיו . אלו היה ראש השנה חל ביום רביעי , היה יום כפור חל ביום ו ואז היו שני ימים רצופים של שבתון מחלט - ששי ושבת . אלו ראש השנה היה חל ביום ראשון , היה חל ביום זה גם חג הסכות ( יש הפרש של שבועים בין שני חגים אלה ) ויומו הששי , הושענא רבא - בשבת . אחד המנהגים העקריים בהושענא רבא הוא חביטת הערבה , דבר האסור בשבת בשל נשירת העלים . לכן אם היה נקבע המולד של תשרי בימים א , ד או ו , דחוהו ביום אחד . כדי להתאים את הלוח לאלוצים אלה , וגם בשל סבות אסטרונומיות הכרוכות במסלול הירח , נקבע שבעוד אשר כל חדשי השנה העברית הם בעלי מספר קבוע של ימים , 29 או 30 , הרי בשנים מהם , חשון וכסלו , ישתנה מספר הימים לפי שלוש אפשריות : כששניהם בני 29 יום השנה נקראת חסרה , כששניהם בני 30 יום השנה נקראת מלאה , וכשבחשון 29 יום ובכסלו 30 - השנה נקראת כסדרה . הספירה בלוח העברי בתקופת המקרא נהגו למנות את הלוח לפי מספר השנים שחלף מאז עלית מלכים לשלטון , או מאז ארועים חשובים , כגון הרעש - רעידת האדמה שנזכרת בספר עמוס . בתקופת הבית השני הנהג מניו השטרות , שצין את עלית השושלת הסלוקית , יורשתו של אלכסנדר מוקדון . בימי הבינים הנהג בהדרגה המנין לבריאת העולם , שבו אנו משתמשים בימינו . מנין זה הנהג על פי חשוביו של התנא רבי יוסי בן חלפתא בספרו " סדר עולם " . תנא זה , שחי במחצית המאה ה - 2 , חשב את מספר השנים שחלפו מבריאת העולם המתארת בספר בראשית , המשך צאצאיהם של אדם וחוה , האבות וכל הארועים המתארים בתנ"ך . לאלה הוא הוסיף את הידוע לו על ההיסטוריה היהודית שלאחר חרבן הבית הראשון , גלות בבל , מלכיות פרס יון ורומא עד לחרבן הבית השני , והגיע למספר 3,828 ( לפי חשבונו נחרב הבית בשנת 68 , בעוד שלדעת החוקרים בימינו הוא נחרב בשנת 70 ) . למרות אי - דיוקים וספקות באשר לחשוביו , התקבלו החשובים ב " סדר עולם " והיו לנחלת העם היהודי כלו . לפי חשובים אלה , נברא העולם בשנת 3761 לפני הספירה , שבוע לפני ראש השנה , שבו נברא האדם . שנת התשנ"ו לדגמה , חלה ברבה ב - 1996 . ההפרש בין שתי הספירות הוא 3,760 ( 1,996 - 5,756 ) . כדי למצא את השנה העברית המקבילה לשנה כללית מסימת , יש להוסיף למספר השנה הכללית 3,760 . יש להביא בחשבון ששלשת החדשים העבריים הראשונים , ולרב גם חלק מטבת , חלים בשנה שמספרה קטן באחת . לעתים קרובות מקבל להשתמש במנין השנים במספר מקצר , ללא מספר האלפים - לא התשנ"ו אלא תשנ"ו . אסטרונומיה חדש יום הכפורים ירח לוח השנה האזרחי סכות סלוקים ראש השנה ראש חדש שמש תקופת בית שני ראו ערכים נפרדים לחדשי השנה העבריים .

קודם  |  הבא