|
|
עמוד:160
ב . בסיפור זה הרועים המתךיינים פושטים על שדות עובדי האדמה הישראלים ובוזזים את היבולים שלהם . עובדי האדמה נאלצים לטפל ביבולים החדשים בסתר . . 5 בפסוק זה קיים פער - מה אמר קין להבל בשדה ? תרגום השבעים פותר שני קשיים : א . מה אמר קין להבל ? ב . איך הם הגיעו לשדה בהמשך הפסוק ? . 6 א . קין מתגורר בארץ נוד המזכירה בשמה את העונש שקיבל - להיות נע ונד ( פס' . ( 16 ארץ נוד מצויה ב י קדמת עדן' - ביטוי המזכיר את המקום שבו שם ה ' את האדם שברא , בגן עדן , ושהוא גם המקום שממנו גורש האדם . הגירוש נרמז במילה 'קךמת ' המזכירה את 'מקדם ' המציין את המקום שאליו גורש האדם . ב . אזכור העונש של אדם הראשון ואזכור עונשו של קין בתיאור מקום מגוריו מלמד על קשר בין מקום המגורים הזה ובין החטאים שקדמו למעשה . . 7 א . האדם הראשון מתנער מאחריות בסיפור גן העדן בכך שאינו מתייצב מול אלוהים והוא מעביר את האשמה על המעשה לאישה : "האשה אשר נתונה עמךי הוא נתנה לי מן העץ ואכל" ( פרק ג . ( 12 , קין מתנער גם הוא מאחריות : "השמר אחי אנכי" ( ד . ( 9 , קין מיתמם ועושה עצמו כאילו אינו יודע מה קרה . ב . בפרק ד , פסוק , 9 קין מיתמם , כאמור . בפסוקים 12-9 אלוהים מוכיח אותו על חטאו ומעניש אותו . בפסוק 13 קין מגיב ואומר : "גדול עתי מנשוא " . כלומר , קין אינו מתווכח עם עצם ההאשמה אלא מתייחס לעונש . מכאן שהוא מקבל את האשמה . . 8 עונש הנדודים לקין לפי אלוהים : "כי תעבד את האךמה לא ת י סף תת כרוה לך נע ונד תהיה בארץ " ( פסי , ( 12 כלומר : גם אם תעבד את האדמה לא יהיה בכך טעם , כיוון שלא תיתן לך את פךיה . לא תוכל לעבוד יותר את האדמה ולא תהיה קשור אליה , מעתה לא יהיה לך בית , מקום ואדמה משלך . עונש הנדודים , להכנתו של קין " .- הן גךשת אתי הי-ום מעל פני האדמה ומפניה אסתר ןה ? יתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהךגני " . מתוך דבריו של קין אפשר להבין כי העונש בא לידי ביטוי מבחינתו בשלושה מובנים : - הצורך להתחבא מפני אלוהים ( הבנה של קין . ( - נע ונד בארץ ( אכן כך אמר לו אלוהים - . ( הפחד מפני תגובת החברה ( הבנה של קין . 9 . ( א . בשתי השושלות מופיעים חנוך ולמך . בשושלת קין מופיע מתושאל , הדומה בשמו למתושלח . ב . הסברים אפשריים : - מדובר בשתי מסורות על אותה השושלת . - יש דמויות שהן צאצאים גם של קין וגם של שת . - השמות בשושלות הם שמות בעלי משמעות סמלית , הדמויות שמופיעות בשתי השושלות מופיעות בשתיהן כגלל רצון להביע את המשמעויות הסמליות האלה בשני הסיפורים . . 10 השורש 'קרא ' מיוחס בפסוק גם לעולה של קריאה בשם ה ' - הזיהוי של האל בשמו המיוחד , וגם לקריאה בשם לילד 'אנוש' בשמו . השם 'אנוש ' הפך להיות לשם כללי למין בני האדם , וכך הפסוק מתאר בעצם שני אירועים של קריאה בשם בעלת השלכות חשובות - הקריאה בשם האלוהים והקריאה בשם האדם . קאסוטו רואה בציון הקריאה בשני השמות ביטוי לכך שמשלב זה ואילך ההבחנה בין אדם לאלוהים ברורה - לאלוהים יש את שמו המיוחד ולאדם את שמו המיוחד . תשובות לשאלות כפרק : 7 מבול ( המסעות כעמ' ( 124-122 . 1 המתואר בפסוקים 4-1 הוא סיפור בני האלוהים ובנות האדם . הסיפור מתאר עירוב לא רצוי בין בני האלוהים לבין בני האדם , עירוב שהוא איננו מרוצה ממנו . בפסוק 5 כתוב כי "וירא ה ' כי רבה רעת האןם בארץ , " ... והמשך פירוט התשלשלות האירועים המביאה למבול : "אמחה את האךם " ... ( פסי " , ( 7 ותשחת הארץ " ... ( פסי . ( 11 מה ראה ה י שגרם לו לשפוט לשלילה את הארץ ולהחליט על השמדתה ? כנראה המתואר בפסוקים 4-1 הוא הגורם לכך . . 2 א . ה' מתחרט על הבריאה ועל הרע שנוצר ומחליט להשמיד את העולם . אם הכל מלא ברע , אין סיכוי לשינוי . ב . המילה המנחה בפסוק 5 היא 'רע ' - "רבה רעת האדם בארץ וכל י $ ר מחשבת לבו רק רע כל היום " . הרעיון שמילה זאת מביעה הוא הדגשת הרע - את כמות הרוע שיש בארץ ( רוב ) ואת כמות הרוע באדם עצמו ( כולו , ( במחשבותיו ובלבו . הרע הוא טוטאלי .
|
|