עמוד:151

- קושי בפסוק - קריאת פרשנות יכולה לעזור לעמוד על קשיים בפסוק . כלומר , אם פרשן מתעכב על מילה כלשהי בפרשה , עצם ההתעכבות שלו יכולה לעזור לנו לסמן שיש כאן קושי - לשוני או רעיוני . - מגמת הפרשן - פרשנים שונים חיו בתקופות שונות , במקומות שונים , והיו אנשים שונים בעלי אמונות ודעות שונות . לכן , יש להיות זהירים ולשים לב למגמה של הפרשן . מה הוא רואה כקושי ? איך הוא מסביר אותו ? איזו מגמה הפירוש שלו משרת ? - גם אנחנו פרשנים - התנ"ך פתוח לפני כולם . מותר וחשוב להיות ביקורתיים כלפי פרשנות . מותר לקבל רק את חלקה או לא לקבל אותה כלל . זכרו כי גם אתם קוראים וגם אתם יכולים לפרש בעצמכם את הכתוב . - הפרשן אינו חלק מהטקסט - הטקסט הפרשני הוא תמיד הצעה לאופן שבו יש לקרוא את הטקסט . אין פרשנות מוסמכת ובלעדית לטקסט המקראי . בכל פירוש שנקרא , חשוב להבהיר לעצמנו מה נקודות החוזק ומה נקודות החולשה בפירוש . אמעעים סגנוניים הסגנון , כלומר אופן השימוש במילים , כולל את האמצעים האמנותיים המשרתים את תוכן הכתוב ומעמיקים את הבנת התוכן : ? מילים מנחות . המילה המנחה מסייעת בהבנת הרעיון המרכזי בקטע . דרכו המובלעת של המספר המקראי היא למקד את הקורא . לדוגמה : בפרק ד , פסוקים , 15-1 המילה המנחה היא ' אדמה . מילה זאת מדגישה את העובדה שקין עובד אדמה ; את מעשיו - "קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה ;" ואת עונשו של קין - שלא יהיה יותר עובד אדמה ושינדוד על פני האדמה . המילה המנחה יוצרת קשר רעיוני בין החטא לעונש . ? לשון נופל על לשון - מצלול . לדוגמה : סיפור מגדל בבל , פרק יא . 9-1 , לשון נופל על לשון : "הבה נבלה את שפתם " ( פסוק " , ( 7 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה ' את שפת כל הארץ " ... ( פסוק . ( 9 המצלול מדגיש את הקשר הרעיוני בין החטא לעונש . הדמויות בטקסט המקראי בכל קטע , כך תזהו במהלך הקריאה , יש כמה דמויות מרכזיות ( למעט בנבואות . ( מומלץ לסמן בכל פרק או קטע מי הם המשתתפים ומהו תפקידם . מיהו הגיבור ! דמות חיובית ? שלילית ? מה חושב המספר המקראי על הדמות ? מה חושב אלוהים על הדמות ? מה חושבות הדמויות האחרות על הדמות ; מי הן דמויות המשנה ! איזה תפקיד הן משחקות ? האם הן דמויות אנלוגיות לגיבור ? האם תפקידן לקדם את העלילה ? האם דמויות אלה מוכרות לנו מסיפורים או מאירועים אחרים ? לדוגמה : בסיפור המבול , פרק ו פסוק 5 ואילך , מתואר נח , גיבור המבול . בפסוק 8 נאמר : "ונח מצא חן בעיני ה י " . כלומר , הכתוב מדווח לנו על עמדתו של ה י כלפי נח - עמדה חיובית . מה חושב המספר המקראי על נח ? כתוב בפסוק : 9 "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו " . זיהו * עמדת המספר - אבחנה בין הדמויות למספר המילים שבטקסט המקראי מוגשות לקורא או על ידי אחת הדמויות או על ידי המספר המקראי . הדברים הנאמרים על ידי אחת הדמויות קלים לזיהוי . כיצד ? כאשר כתוב : "ויאמר . " .., מכאן אפשר להבין , שכל הטקסט המובא לקורא שלא על ידי אחת הדמויות - מובא על ידי המספר המקראי . אפשר לדמות את המספר המקראי לימספר יודע כול , ' שהוא אינו דמות בסיפור והוא מוסר את העלילה כמי שיודע הכול ורואה הכול , ובכלל זה פרטים שהדמויות בסיפור אינן יודעות , או פרטים שהן יודעות אך 'לא סיפרו לו , ' כמו רגשות ומחשבות . כיצד אפשר לזהות את עמדתו של המספר ! ? על פי בחירת המספר מה לספר ומה להשמיט ככלל , יש לזכור שהמידע המועבר אלינו דרך המספר המקראי הוא סלקטיבי מראש ( כלומר , הקוראים יודעים את מה שהמספר המקראי בחר להציג לפניהם ( . אנחנו , הקוראים , נדע להבחין כין גרסאות של המספר והדמויות רק אם יהיה לנו מקור נוסף להשוואה ( כמו במקרה של חזרות . ( לדוגמה : לא היינו יכולים להבין את השינויים והעיוותים שעושים הנחש והאישה באיסור האלוהי בדבר האכילה מפרי עץ הדעת , אלמלא היה המספר המקראי מביא לפנינו את האיסור המקורי מפי אלוהים ( פרק ב , פסוק . ( 17 ? על פי שמות וכינויים של המספר לדמויות ולמקומות ( שימו לב להבדל בין המשפט : תרצה , מלכת הכיתה הנערצת , לא מדברת עם אף אחד , לבין המשפט : תרצה הסנובית לא מדברת עם אף אחד ( . לדוגמה : בפרק ג , במשפט שבפסוק - 1 "הנחש היה ערום מכל חית השדה , " המספר המקראי מכתיב לנו את דעתנו על הנחש . ? על פי הבחירה במילים שהמספר מתאר בעזרתן את האירועים ( שימו לב להבדלים : - היינו במסיבה המיותרת . - היינו במסיבה הנהדרת ( . לדוגמה : בפרק ב , פסוק , 25 המספר המקראי מתאר את מצבם של האדם והאישה לאחר בריאתם , לפני חטא האכילה : "ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו " . המספר רומז רמז מטןים ( מלשון 'טרם' - לפני שקרו הדברים ) למצבם

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר