עמוד:150

הקוראים המיומנים , מזהים כי יש אירוניה בכל הקטע . ברור לנו שאלוהים יודע איפה אדם נמצא ומה הייתה השתלשלות האירועים . ברור לנו שאלוהים מנהל את כל הדיאלוג עם האדם כדי לגרום לו מבוכה , לגרום לו להתפתל , להביא אותו לידי כך שיאשים את אישתו חוה ואת הנחש - והנה התיק המשפטי סגור ; כל המעורבים בפרשה הסגירו את עצמם . איך אנחנו יודעים ? - ההקשר שבו הדברים נאמרים - מעבר להיכרות שלנו עם הסיטואציה ועם דמות אלוהים היודעת הכול ובוראת הכול . פסוק 8 מגדיר במדויק את 'הוראות הבמה' - אלוהים מתהלך בגן והוא רואה הכול ויודע הכול , ואילו האדם מתחבא . נדמיין את הסיטואציה : אדם , חוה ונחש ( כל המעורבים בפרשה ) מכונסים בחדר אחד , כמו בסרטי בלשים משנות השבעים - מול אלוהים בלתי נראה ויודע הכול , העתיד לחשוף את האמת לפני כולם . - הפורום שבו הדברים נאמרים גם הוא משמעותי . אם תקראו שוב את הפסוקים , 12-11 תוכלו ודאי לדמיין את הדם אוזל מפניו של אדם כאשר הוא מבין מדבריו של אלוהים בפסוק 11 שהוא עשה משהו רע . אפשר להרגיש את המבוכה , שמיד לאחריה בא הפתרון המרושע : "היא נתנה לי מן העץ ואוכל" ( כן , זה המקום לדמיין אצבע מאשימה . ( אפשר לדמיין את מערכת השיקולים של אדם , כאשר הוא מבין ( קצת מאוחר מדי ) שנאמנות בינו לבין האישה זה לא הצד החזק של מערכת היחסים ביניהם וכי עדיף לו לשמור אמונים לאלוהים , גם במחיר האשמת האישה . בפסוקים אלה אלוהים משתמש באמצעי הרטורי של שאלות כדי להדגיש את אפקט החקירה : "איכה " . ( גם אם אין סימן שאלה - אנחנו מבינים שזוהי שאלה : "מי הגיד לך " ... [ לאדם , [ " מה זאת עשית " ... [ לאישה ( . [ ברור לנו שזוהי חקירה רק לכאורה וכי למעשה מטרת השאלות היא ליצור אירוניה , מכיוון שברור לאלוהים ולקורא מה הן התשובות . חלוקה לקטעים פנימיים ולחטיבות אחת הדרכים להשתלט על קטע , פרק או קטע ארוך , היא ליצור חלוקה פנימית על פי נושאים . שיטות אפשריות לחלוקה ( על פי תוכן הקטע וסוג הקטע : ( ? בעזרת מילים או ביטויים המסמנים סוף חטיבה . הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא "ויהי ערב ויהי בוקר " כסימון לסגירת כל יום בסיפור בריאת העולם בפרק א של בראשית . ? על ידי שינוי הנושא . לדוגמה : הפסוקים 4-1 בפרק ו עוסקים בסיפור בני האלוהים . פסוק 5 עובר לנושא אחר - אמנם המשך , אבל זהו סיפור אחר . ? על ידי שינוי הדובר ) . אפשר להבין טוב יותר אם מעתיקים את הקטע כמו דיאלוג במחזה ( . לדוגמה : פרק ו , פסוקים , 12 -9 ופסוק 13 ואילך . פסוקים 12-9 מהווים אקספוזיציה לסיפור המבול . שינוי הדובר מהמספר המקראי לאלוהים מסמן את תחילת התרחשות הדברים . ? על ידי שינוי המקום . פרק ד פסוק : 16 "ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן " . יציאתו הפיזית של קין מה'במה' מסמנת שינוי בנושא . ? באמצעות הכנסת אירוע חדש או תפנית באירועים . בפרק ג פסוק 6 חלה תפנית דרמתית בהתנהלות הנורמאלית של העולם עד כה . תפנית זאת מהווה בעיני רבים את האירוע המכונן של האנושות ) . מה קרה שם ? פתחו את התנ"ך וקראו ( ... חלוקה לכותרות לאחר שקראתם את הפרק או את הקטע הארוך וחילקתם אותו לחטיבות-משנה , מומלץ לתת כותרת משלכם לכל חטיבה . נתינת כותרת מסייעת להתמקד ברעיון המרכזי של החטיבה ומסייעת לראות את הרצף ואת התמונה הכוללת של הפרק . דוגמאות לכך אפשר למצוא בספר הלימוד - בכותרות אשר ניתנו לכל פרק . זיהוי רעיונות מרכזיים בטקסט למעשה , החלוקה לחטיבות ונתינת הכותרת יכולות לסייע בניסוח התשובה לשאלה אפשרית " ; מהו הרעיון המרכזי של הקטע "? כאשר אתם מנסחים את הרעיון המרכזי , נסו לתת כותרת כללית ומדויקת ככל האפשר . כמו כן , מומלץ לנסות לחשוב : במה רעיון זה שונה או דומה לרעיונות אחרים ברצף הטקסט ? במה רעיון זה מקדם את העלילה או את המסר ? בכל חטיבה , אחרי שנתתם כותרות לחטיבות הטקסט שזיהיתם את הרעיון המרכזי שלהן , מומלץ מאוד לארגן לעצמכם תרשים זרימה של מבנה העלילה ורצף העלילה , ומה קרה אחרי מה . שימוש בפרשנות לתנ"ך נכתבו ונכתבים גם כיוס פירושים רכים . הפרשנות יכולה לעזור לנו להבין מילים , פסוקים או רעיונות . בדרך כלל , הפרשנות שתיחשפו אליה תהיה דרך ספר הלימוד או דרך המורה בכיתה . גם אלה הם רק חלק ממספר עצום של פרשנויות . כאשר נעזרים בפרשנות יש לזכור כמה דברים : - פרשנים שונים - ישנם פרשנים שונים ורבים . לעתים ספר הלימוד והמורה יביאו פירושים שונים זה מזה ואפילו סותרים זה את זה . יש לזכור שהפרשנות מעשירה את הקריאה וחשוב להיעזר בה , אולם רוב הפרשנויות אינן מציגות את דרך הקריאה ההכרחית והבלעדית של הטקסט .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר