עמוד:16

מעבר לביקורת חוקר המקרא ולהאוזן הציג גישה מהפכנית ונועזת , ובבסיסה הטענה שספרי המקרא מורכבים ממקורות אחדים . יש המצדדים בגישתו של ולהאוזן ויש המתנגדים לה , ולצידם יש גם המקבלים את מסקנותיו של ולהאוזן אך טוענים שהוא עצר 'בחצי הדרך' ולא סיים את המלאכה : הוא הציג יפה את המקורות השונים של הטקסט ואת המגמות האידאולוגיות של המקורות השונים , אך לא שאל את עצמו מה הייתה משמעותו של הטקסט השלם , המאוחד , בעיני מי שערך אותו . נציג בולט של גישה זאת הוא הוגה הדעות פרנץ רוזנצווייג " . רוזנצווייג העיד על עצמו שהוא מתעניין בראש ובראשונה בשיקוליו של העורך של הטקסט המקראי הסופי , מי שקיבץ בסופו של דבר את כל המקורות ועשה מהם טקסט שלם . אחת הגישות המקוריות מן הסוג הזה היא גישתו של הרב מרדכי ברויאר " , פרשן מקרא בן זמננו . ברויאר מכיר בחלוקה הביקורתית של הטקסט למקורות שונים ומודע לפער בין סיפור הבריאה בפרק א לבין הסיפור בפרק ב , והוא מסביר : " הסתירות הן ממשיות ובלתי מתנות ליישוב - והתורה נתכוונה להן . כי העולם שנברא בפרק א שונה במהותו מן העולם שנברא בפרק ב . שם [ בפיק אן עולם הנוהג בדרך הטבע , הדומה לעולם שלנו . ואילו כאן ובפרק בו עולם של גן עדן , שאין אנחנו מבינים אותו כלל ; בעולם זה אין חוקי הטבע שולטים,- אלא ה' מטייל בו 'לרוח היום / והוא מתגלה לאדם בכל יום " ... ( מי ברויאר , פרקי מועדות , עמ' ( 15 בעולם של פרק א שולטים חוקי הטבע , הסדר וההיגיון , ואילו העולם של פרק ב הוא מקום מופלא שאיננו מכירים אותו מחיי היום-יום שלנו . לדעתו של ברויאר , סתירה זאת מייצגת סתירה הקיימת במציאות : כפי שגרסו חז"ל , האל מתגלה בעולם באופנים סותרים - לפעמים בדרך הטבע , המכונה בלשון חכמים 'דין , ' ולפעמים בדרך לא טבעית , המכונה 'רחמים . ' דרך ה'דין ' מצייתת לחוקי הטבע , ואילו דרך ה ' רחמים' חורגת מהחוקים האלה . חז " ל ידעו שיש לאל שמות שונים בספרי התורה , אך בניגוד לוולהאוזן , שראה בשמות השונים ביטוי למקורות שונים , חז " ל זיהו את השמות האלה עם סוגים שונים של התגלות האל בעולם . הם קבעו , למשל , שהשם 'אלוהים' מציין את מידת הדין , ואילו שם ההוויה , כלומר שם ה , ' מציין את מידת הרחמים : " עולם הטבע נוהג ב'מידת הדין , ' המובעת בשם אלהים,- עולם ההתגלות נוהג ב'מידת הרחמים , ' המובעת בשם הויה . ואילו עולם שיש בו צירוף של טבע והתגלות נוהג ב'שיתוף הדין והרחמים . ' ושיתוף זה מובע בשם הויה אלהים" ( שם , שם ) הטקסט המקראי מנסה לשקף את שתי הפנים האלה של המציאות , וזאת הסיבה לכך שהוא מביא שני סיפורים סותרים . עיינו בשני תיאורי הבריאה בבראשית א , ב . א . ציינו לאיזה מהמקורות של ביקורת המקרא מתאימה ( על-פי גישת ברויאר ) מידת הדין , ולאיזה מהן מתאימה מידת הרחמים . ב . כיצד אפשר לבסס על התוכן של שני סיפורי הבריאה את הטענה , שסיפור אחד עוסק בטבע והסיפור השני עוסק בהתגלות ? חוקר המקרא א' אלטר טוען שיש להפריד כין שאלת המקורות של הטקסט המקראי ובין התוכן של כל אחד מהסיפורים . לדעתו , בין אם הסיפורים מתבססים על מקורות סותרים ובין אם לא , החשוב הוא שהם אינם מציגים מידע סותר אלא מידע מסוג אחר . כל אחד מהסיפורים מבטא היבט אחר של המציאות . כיצד אפשר לבסס את דעתו על שני הסיפורים ? ? מרדכי ברויאר - רב , פרשן מקרא והוגה רעות . נולד בגרמניה . ( 1 921 ) פיתח שיסה פרשנית "הודית , המשלבת עמדה דתית מאמינה כלפי הסקםם המקראי עם כלי ניתוח של ביקורת המקרא . עוד על מ י ברויאר ראו עמ י . 144 ? פרנץ רוזנצוו"ג - ( 1986-1929 ) הוגה דעות יהודי . חיבר חיבורים הגותיים רבי השפעה , וביחד עם מרסין בובר תרגם את התנ " ך . עוד על רוזנצוו"ג ראו עמ י . 1 46

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר