עמוד:141

בתי דפוס , אין מכונות דפוס ואין מכונות להעתקת מסמכים ( כמובן , שאין מה לדבר על מחשב . ( כמות הספרים היא מצומצמת ביותר , ואם רוצים עותק נוסף של ספר , פונים לסופר , מי שאמון על מלאכת הכתיבה , והוא מעתיק במו ידיו את הספר הישן ויוצר ממנו עותק נוסף . הכתיבה נעשית באמצעות דיו , על גבי קלף העשוי מעור בהמה . אלה הם חומרים יקרים , לא כל כך נוחים לכתיבה , והם אינם מקילים על מלאכת הסופר . מי שרצה לתקן , להעיר דבר מה , או להוסיף משהו לטקסט , עשה זאת על גבי הטקסט עצמו . לעתים הוא עשה זאת לשימושו הפרטי , אך במשך השנים העותק הפרטי הזה הועתק ועמו התוספות השונות ; המוסיף לא ראה צורך להוסיף את שמו לצד התוספות או ההערות , אלא חשב שהטקסט יזכה לכבוד רב יותר אם ייוחס למחבר קדום ממנו ; במשך הזמן נוספו לטקסט מילים , משפטים ואף קטעים שלמים שלא היו במקור . תיאור זה של הרגלי הכתיבה והקריאה יכול להסביר תוספות תמוהות הרבה יותר , למשל - התוספת שבפסוק 25 בפרק ל"א . מדוע אנו מניחים שפסוק 25 הוא תוספת ? אם נקרא את פסוקים , 25-22 פסוק 25 ייראה תמוה : מי ישן ומקיץ ? האל ? ירמיהו ? קשה לקבל את האפשרות שמדובר באל , כי הרעיון שהאל ישן זר להשקפות הנפוצות בספר ירמיהו . אולם , אם לא מדובר בפסוק הזה על האל , ואולי הנביא ירמיהו עצמו מדבר כאן בשמו שלו ולא בשם ה , ' נוצרת בעיה אחרת ; מדוע לא צוין לאחר פסוק 24 ( שהוא עדיין "נאום ה , ("' שמכאן ואילך ( פסוק ( 25 באים דברי ירמיהו , המספר על חזונו הנפלא , חזון שראה בחלומו ? זיהוי הפסוק עם ירמיהו מעלה קושי נוסף , חמור לא פחות : אם הדובר הוא אכן ירמיהו , הרי הוא סותר כאן את עצמו ואת דבריו ( כג ( 29-25 , כנגד נביאי השקר , המאופיינים על ידי ירמיהו כחולמי חלומות בניגוד לנביא השקר נמצא הנביא דובר האמת : אם נן & , י JIM IAIM כסוק ? 25 אחת ההצעות היא כי מדובר בהערת שוליים שחדרה לתוך הטקסט והפכה לחלק ממנו בתהליך ההעתקה . מישהו שחי אחרי ירמיהו קרא את דברי הנחמה שלו וקיים שיח פרטי משלו עם מה שקרא . הוא רשם לעצמו ( יש שיאמרו בסיפוק , אחרים יאמרו בציניות ) בשולי הטקסט משהו כמו - "ארו , כמה טוב לשקוע בחזון הזה של ירמיהו . זהו חלום נפלא . '' ובמילותיו של אותו קורא : תופעות מעין אלה קורות גם כשסופר שוגה בהעתקה . בימינו הוא היה מקמט את הנייר , משליכו לפח ומתחיל לכתוב מחדש ( אם משום מה בחר שלא להשתמש במחשב ולתקן את השגיאה בהינף מקש . ( ... אבל בתקופה ההיא סופר שזיהה טעות או ששגה בעצמו תיקן את הטעות בגוף הטקסט . התיקון נעשה באמצעים שונים , ובין השאר נכתב בשולי הטקסט ( אם למשל הסופר השמיט מילה או חלק של משפט , הוא הוסיף אותם בצד , בשוליים . ( כשהעתיקו טקסט זה כדי ליצור עותק נוסף , הבין הסופר המעתיק שהכתוב בשוליים הוא תיקון טעות , ובעותק החדש שלו הכניס את התיקון וכתב את הפסוק כמו שצריך .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר