|
|
עמוד:125
מכס נוסף על ההסבר שהפגנו בתחילת היחידה הסקנו שהנבואה בפרק זה מכוונת לשרידי ממלכת הצפון בתקופת יאשיהו . פסוקים 39-37 מעוררים תהייה על קביעה זו . Q אילו ביטויים בפסוקים אלה מלמדים שהפסוקים מדברים על ירושלים ? איזה עתיד מצפה לממלכת יהודה וירושלים על פי פסוקים אלה ? נבואה כמו זו הנאמרת בפסוקים 39-37 יכולה להיאמר רק לאחר 586 לפנה"ס , כי הרי לא ייתכן שירמיהו ינבא על בנייה מחדש של עיר עוד לפני שנחרבה . ובימי יאשיהו - העיר ירושלים עומדת איתן על תילה , והרפורמה של ריכוז הפולחן מחזקת ומבססת אותה עוד יותר . כיצד אפשר ליישב את הקושי הזה ? יש חוקרי מקרא הסבורים שפסוקים אלה אכן אינם שייכים לנבואה המקורית של ירמיהו שעסקה בימי הרפורמה , אלא נוספו מאוחר יותר בעקבות חורבן ממלכת יהודה ) . אם תרצו לדעת עוד על תוספות מאוחרות - עיינו בהעשרה "חידה בלשית" בעמ' ( . 140 מגדל חננאל ( לא : ( 37 , מציין את הקצה הצפון-מזרחי של ירושלים . שער הפנה ( לא : ( 37 , מציין את הקצה הצפון מערבי של העיר . מגדלים אלה נזכרים גם בזכריה ד ; 10 , נחמיה ג ; 1 , ב . 39 , געה וגבעת גרב ( לא : ( 38 , שמות מקומות יחידאיים שאינם נזכרים במקומות אחרים במקרא . הם נמצאים כנראה בחלק המערבי של העיר . משם נסב הגבול אל עמק הפגרים ( כנראה כינוי לגיא בן-הנום עפ " ירמיהו יט ( 11 , 6 , ומזרחה , אל עמק קדרון . ידיעות על ירושלים בסוף ימי הבית הראשון הארכיאולוגיה ופסוקי מקרא שונים מספקים ידע לא OUIIO על ירושלים בתקופת בית ראשון ובתחילת ימי הבית השני . שני מקורות מקראיים חשובים בעניין הם פרקים ב ו-ג בספר נחמיה . בפרקים אלה מסופר שנחמיה עורך סיור לילי בירושלים החרבה . בהמשך מסופר בפירונו רב על בניית חומת העיר ע " משפחות שונות , וכל אחת מהן אחראית לבניית קסע אחר בחומה . אפשר לתהות ולשאול - הלוא נחמיה הוא בן המאה החמישית לפני הספירה , לכן איננו מכיר את ירושלים שחרבה לפני זמנו . זוהי הערה מתודולוגית ( הקשורה לשיסת המחקר ולהסקת מסקנות ) נכונה . ובכל זאת , הסיור הלילי ובניית החומה מלמדים על ירושלים של ימי הבית הראשון , שכן חלקים רבים של חומת ירושלים לא נהרסו .
|
|