|
|
עמוד:90
אותם החשדות , שהפעילו את דמיונו של יוחנן בן קרח בסוף ימי הבית הראשון ואת דמיונם של מחברי הספרים החיצוניים בימי הבית השני , מפעילים את דמיונם של חוקרי המקרא במאה העשרים . העובדה שהכתוב מציין במפורש , שברוך כתב מגילה מפיו של ירמיהו , נתפסה כהוכחה מכרעת לכך שברוך כתב לפחות חלקים מספר ירמיהו שבידינו , ואולי אפילו את כולו . ישנם חוקרים שהרחיקו לכת וייחסו לברוך חיבור של ספרי מקרא נוספים . ד ^ ויוו / בשר ודם בשנות השבעים רכש הארכיאולוג נחמן אביגד אוסף בולות שנמצאו כנראה בדרום מערב הרי יהודה . בין הבולות שנמצאו באוסף זה נמצאה בולה ועליה הכתובת " .- לברכיהו בן נריהו הספר . " ארכיאולוגים סבורים שבעל הבולה הוא ברוך בן נריה . אם כך , יש לפנינו טביעת חותם , פיסת טין , שבהיותה לחה נלחצה תחת ידו של ברוך בן נריה . העובדה שלפנינו אפשרות למגע בלתי אמצעי עם דמות מקראית , מגע שמוסיף לדמות מימד של קיום ממשי , מרשימה מאוד . באותו מצבור של בו-לו י ת נמצא גם חותם של דמות נוספת , שמופיעה בספר ירמיהו ומוזכרת בהקשר לברוך בן נריה . לפניכם תעתיק של הבולה המקורית . היא כתובה בכתב העברי הקדום . פענחו את הכתוב בה בעזרת תרגום האותיות לעברית של ימינו . צ » ט מי הל בעל הבולה . עיינו בירמיהו לו , 26-14 , וציינו כיצד בעל הבולה קשור לברוך . נסו לשער מה אפשר ללמוד מהעובדה ששתי הבולות נמצאו באותו מצבור . טלה - נימי ! של ירמיה ! וזד מתנים אערות » ל גני פפירוס , מגיבים וקלידים . בלי לוודא שאיש לא יפתח אוז האערת , וגם כדי לחתום אותה באופן רשמי , היו מצמידים לאיגרת המגולגלת פיסה לחה של טין , ומטביעים בה נעזרת . חותם את שמו של כותב האיגרת . בחפירות ארכיאולוגיות באתרים שתים בארץ נמצאו פיסות טין מוטבעות כאלה , המכונות מיללת . חלק מהבילות שנמצאו נושאות שמות של אישים המוכרים לנו מספרי המקרא , ואלה מתאימים לשלהי ימי הבית הראשון . טביעת חותם שהייתה שייכת כפי הנראה לברוך בן נריח .
|
|