|
|
עמוד:80
כתשובה לתלונות האישיות של ברוך 1 משיב ירמיהו בשם האל ... " הנני : מביא ?? T רעה T על כל T בשר . " ... T T כיצד נבואת הזעם הכללית הזו אמורה לספק תשובה לברוך ? קשה להשיב על השאלה מפני שאיננו יודעים על מה התלונן ברוך . התנא ר' שמעון בן עזאי מציע תשובה מעניינת לשאלה זו בדרשה במכילתא . לפי בן עזאי ברוך התלונן שלא זכה להיות נביא בעצמו אף על פי שהיה קרוב מאוד לירמיהו . ... " וכן אתה מוצא בברוך בן נריה , שהיה מתרעם לפני המקום = ] לפני האל " , [ אמרת אוי נא לי כי יסף ה' יגון על מכאובי " ... ( ירמיהו מה ( 3 , מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים ? יהושע שימש משה [ היה עוזרו ותלמידו של משה ] ושרתה עליו רוח הקדש - אלישע שימש אליהו ושרתה עליו רוח הקדש " ... _ ו בן עזאי מציע להבין את תשובת האל גם על רקע תלונתו של ברוך : ... " ברוך בן נריה ! אם אין כרם אין סייג [ גדר , [ אם אין צאן אין רועה , מפני מה ] ? מדוע אומר האל ש"אין צאן , " שאין לברוך עם להנהיג [? כי הנני מביא רעה על כל בשר " ... ( מכילתא , פרשת בא , מסכתא דפסחא , א ) כלומר , האל משיב לברוך שהנביא מתנבא רק כאשר יש בו צורך , רק כאשר יש מי שישמע את נבואותיו , בדיוק כמו שאדם יכול להיות רועה רק אם יש לו צאן , אם יש לו את מי לרעות . האל עומד להביא "רעה על כל בשר , " כלומר חורבן גדול , שאחריו לא יהיה עוד מי שיוכל לשמוע את דברי הנבואה , ולכן אין כל סיבה למנות את ברוך לנביא . מדברים אלה של בן עזאי עולה תפיסה מעניינת של תפקיד הנביא - אם אין לנביא קהל מאזינים , אין כל הצדקה לנבואה . במילים אחרות , הנבואה אינה תכונה אישית , היא אינה סוג של השראה השורה על אדם ( כפי שסברו הוגים רבים בימי הביניים , ( אלא תפקיד ציבורי , היכול להתקיים רק כשיש לו ציבור שומעים . ? הסבירו כיצד תפיסה זו משתמעת מדברי האל לברוך על פי פירושו של בן עזאי . ? במה דומות טענותיו של ברוך לטענותיו של ירמיהו עצמו בפרק טו 10 , ובפרק יז ? 18-14 , ? במה דומה לשון התשובה הניתנת לברוך לנוסח דברי ה' לירמיהו בפרק א ? 10 , מה אפשר ללמוד מדמיון זה על יחסו של ירמיהו לשליחותו ? תנאים - התנאים הם החכמים של ימי הבית השני , שעיצב / את המשנה ואת הספרות המדרשית הקדומה . חכמים אלה עיינו במקורות המקראיים ופיתחו מערכת הלכתית והגותית , שהועברה בעל פה והאריכה שינון רב . פירוש המילה הארמית " תנא " הוא "משנן . "
|
|