עמוד:65

שליחות , בדומה לנביאים המקראיים . באחת התעודות מוזכר נביא אנונימי הפונה לזמרילם , מלך מארי , ואומר לו : ... " איני דורש ממך מאומה , כאשר עשוק או עשוקה יצעקו אליך קום ועשה דינם . זהו מה שאני דורש ממך ומה ששלחתי אליך עשה . שמע דברי והארץ ממוצא שמש עד מערבה ] ... אתן לך " . [ דברים אלה דומים מאוד לרעיונות שהעלו נביאים מקראיים , ובמיוחד מיכה : " הגיד לןל אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ח 1 ror ( מיכה ו ( 8 , עדויות אלה מערערות את קביעתו של קויפמן , שלפיה הנביא כשליח הוא תופעה ישראלית ייחודית , אולם אינן סותרות אותה לחלוטין . גם בנבואות מארי לא מופיעים כמה מהמאפיינים החשובים של הנבואה המקראית שיש בה שליחות . הנבואות המקראיות כוללות כתבים נבואיים סדורים בעלי קו אידיאולוגי ברור , ואילו הממצאים ממארי הם תיעוד של פניות נבואיות קצרות שנרשמו בידי פקידי ממשל . פניות אלה הן יחידות עצמאיות , חד-פעמיות , ואינן חלק מ"תורת נביאים" שלמה . ועוד הבדל - רוב נבואות מארי אינן מוכיחות את העם , אלא בדרך כלל פונות למלך ולפקידי ממשל ומתמקדות בעיקר בענייני פולחן שונים . האם כסקר . הגבואהז אחרוני הנביאים השליחים הנזכרים בתנ"ך הם חגי , זכריה ומלאכי , שפעלו בראשית ימי הבית השני . אחר כך הנביאים הפסיקו בהדרגה למלא את תפקידם החברתי הייחודי . נראה כי תהליך זה לא נוצר כיוון שאנשים חדלו לחוות חוויות נבואיות - יש מקורות היסטוריים המספרים על אנשים שונים שחוו נבואה ופעלו לאחר תקופה זו , בסוף ימי הבית השני . יוסף בן מתתיהו , למשל , מדווח על יהודה האיסיי , שידע לנבא מה יקרה בעתיד ( קדמוניות היהודים יג , יא , ב , ( וגס על כמה מחכמי המשנה מסופר כי שרתה עליהם רוח הקודש . נראה כי החברה של סוף ימי הבית השני לא הייתה מעוניינת עוד להשתמש בנביא כ"מצפן" חברתי מוסרי ופנתה ל"מצפן" אחר - החכם . אמוראים שהתעניינו בתפנית זו כשלוש מאות שנים לאחר שהחלה נתנו לה ביטוי חריף המופיע בין השאר בסוגיה בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא ( דף יב ע"א-ע"ב . ( בסוגיה זו מצוטטים דברי האמורא רבי יוחנן , הנותנים ביטוי לפיחות שחל במעמדו החברתי של הנביא : "מיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה וניתנה לשוטים ולתינוקות . " האמורא רבי אבדימי דמן חיפה רומז על מעבר הסמכות החברתית-מוסרית מן הנביאים לחכמים באומרו : " מיום שחרב בית המקדש ניטלה [ נלקחה ] נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים " ... רעיון זה מודגש גם בדברי האמורא אמימר : ... " חכם עדיף מנביא . " ... אף על פי שהחברה היהודית של סוף ימי הבית השני לא הייתה מעוניינת עוד בנבואה , לא נעלמה הציפייה שהאל יפר את שתיקתו ויתגלה לבן אנוש . הצימאון לדברי הנחיה , עידוד , תוכחה וציווי נותרה מתחת לפני השטח . גם בימי חז"ל וגם לאחריהם המשיכו אנשים בחברות שונות - יהודיות ולא יהודיות - לטעון שחוו נבואה . בתקופות שונות בהיסטוריה קמו אנשים שחוו חוויות כאלה והצליחו לסחוף אחריהם קהל גדול ולשוב למלא לתקופה קצרה את תפקיד הנביא השליח . אחת הדוגמאות המרשימות ביותר מהדורות האחרונים היא נתן העזתי , הנביא שבישר על בואו של המשיח שבתאי צבי , משיח שמאוחר יותר נתפס כמשיח שקר . באיגרת משנת 1667 סיפר נתן על עצמו : ... " בהיותי בהפסקה = ] צום של כמה ימים ] בפרשת ויקהל = ] בשבוע שקראו בבית הכנסת את פרשת "ויקהל [ " ואני מארי - עיר גדולה נמסופוסמיה , על גבול סוריה ועירק של היום . ב936- ו נחשפו ארכיוני העיר בחפירות ארכיאולוגיות . בארכיונים אלה נתגלו כ 26 , 000- תעודות כתובות בכתב יתדות על גבי לוחות חרס . תעודות אלה פוענחו בחלקן במרוצת המאה העשרים ועדיין מצויות תעודות שטרם פוענחו . באלף השלישי לפני הספירה ובתחילת האלף השני לפני הספירה הייתה בעיר ממלכה חזקה . מוצא העם בסארי היה אמורי בעל צביון אתני דומה לזה של בני ישראל . בדומה לבני ישראל גם לבני מארי היו יחסי גומלין עם התרבות האכדית . משום כך הממצאים ממאה שופכים אור על סוגיות מקראיות שונות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר