|
|
עמוד:41
פרק שלישי : בתי התפילה בשלוש הדתות יש חשיבות רבה לעבודת האל בציבור , ולשם כך יצרה כל דת לעצמה מבנה המיועד להתכנסות ולקיום הפעילות הדתית - בית הכנסת ביהדות , הכנסייה בנצרות , והמסגד באסלאם . הפעילות המרכזית הנערכת במבנים אלה היא התפילה . שמותיהם של בית הכנסת והכנסייה בעברית מעידים על תפקידם ; מקורם בשורש כ . נ . ס - התכנסות , כלומר התאספות . ופירוש שמו של בית התפילה של המוסלמים - המסגד - הוא : מקום הסגידה , כלומר המקום שבו האדם מבטא כלפי האל את כניעותו ואת תודתו . מקומות ההתכנסות האלה ממלאים גם תפקידים חברתיים . לדוגמה , בבתי הכנסת נוהגים להכריז על אבדות , ותולים בהם קופות צדקה המיועדות לצרכים שונים של בני הקהילה . בפרקים הקודמים תיארנו את התפילות הנערכות בבתי התפילה , וכן טקסים אחרים הנערכים בהם - קריאה בכתב * הקודש ונשיאת דרשות . בפרק זה נתאר עוד טקסים הנערכים בבתי התפילה . מקום נרחב נקדיש בפרק לתיאור צורתם של בתי התפילה : צורתם החיצונית של המבנים , חלוקתם לחללים פנימיים , הרהיטים והקישוטים המצויים בהם , והכיוון שאליו פונה קהל המתפללים . מטרת התיאור היא לבחון את המשמעות הסמלית של צורתו של בית התפילה . א . כיהדות : טת הכנסת - "מקדש מעטי בית הכנסת משמש כבית תפילה בימות החול , בשבתות , בחגים ובמועדים . נערכים בו טקסים שהקהילה כולה חייבת בהם , כמו קריאה במגילת אסתר בחג הפורים , או הקפת בימת בית הכנסת בשירה ובריקודים בחג שמחת תורה . כן נערכים בבית הכנסת טקסים המציינים אירועים חשובים בחייהם של בני הקהילה , כגון טקסי ברית מילה , בר מצווה ובת מצווה , חתונות ואזכרות . לעתים מצויים במתחם של בית הכנסת גס חדרי לימוד , אולם שמחות ומשרדי הקהילה . בית הכנסת משמש , אם כן , מרכז דתי וקהילתי . שלנים בהתפתחותו של ממה כית הטסת בית הכנסת קיים מאז תקופת בית המקדש השני ( מן המאה ה6- לפני הספירה ועד למאה ה1- לספירה , ( הן בארץ ישראל והן בקהילות היהודיות בתפוצות - בבבל ובצפון אפריקה . קודם לכן , בתקופת בית המקדש הראשון ( מן המאה ה10- ועד למאה ה6- לפני הספירה , ( התרכזה הפעילות הדתית של בני ישראל בעלייה לרגל לבית המקדש שבירושלים , שלוש פעמים בשנה . הפעילות הדתית שהתקיימה בבתי הכנסת בתקופת בית המקדש השני נועדה להשלים את חובת העלייה לבית המקדש , ולאפשר לכל יהודי לעבוד את האלוהים בציבור עבודה יום-יומית , במקום הנמצא סמוך לבית מגוריו . בתקופה זאת נערכו התפילות בבתי הכנסת שביישובים השונים באותם הזמנים שבהם הוקרבו הקורבנות בבית המקדש , וגם נוסח התפילות דמה לנוסח של הברכות והתפילות שנשאו הכוהנים בבית המקדש . כך יצר בית הכנסת את הקשר היום-יומי בין הציבור היהודי לבין המרכז הפולחני שבירושלים .
|
|