עמוד:9

א . התפתחות התפלה : מתפלה ספונטאנית לתפלה ממוסד . בשלוש הדתות נקבעו לתפילות נוסחים וזמנים מוגדרים ביממה . רבות מן התפילות מכונות בשמות שנקבעו על פי הזמן שבו הן נאמרות . לדוגמה : תפילת "שחרית" ביהדות נקראת כך כי זוהי תפילה שמתפללים עם שחר , כלומר בבוקר ; ותפילת "אלזהר" ( צהריים ) באסלאם נקראת כך כי זוהי תפילה שמתפללים בצהריים . כל תפילה כוללת כמה קטעים ובהם ברכות , בקשות והודיה לאל , וגם הקטעים האלה נקראים "תפילות . " לדוגמה , בתפילת הרוזרי בנצרות ( שתתואר בהמשך , ( נכלל בין השאר קטע הנקרא "תפילת האדון . " כיהדות : מ"שירת הים" לתפילת העמידה משמעותה של המילה "תפילה " היא : פנייה אל האלוהים כדי לבקש ממנו בקשות וכדי להודות לו . בתנ " ך מוזכרות תפילות היחיד והתפילות בציבור בהתבטאות ספונטאנית - תפילות של זעקת האדם לעזרת האל בעת מצוקה , או תפילות של הודיה לאל . אחת הדוגמאות לפנייה לה ' בעת צרה בתנ " ך היא בקשתו 1 של משה לסלוח למרים אחותו ולרפאה מן הצרעת -t - שהיא לקתה tt : t בה : "אל נא רפא tt : נא לה " t ' ' ( במדבר יב . ( 13 , דוגמה לתפילת הודיה תנ " כית היא תפילת חנה - שיר הלל לה , ' שבאמצעותו חנה מודה לאל על הולדת בנה שמואל לאחר שנות עקרות רבות : \ ttr לבי בה' רמה קרני בה' רחב פי bj ? אויבי כי שמחתי בישועתי אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין עור כאלהינ [ ... ] : ! ה' ממית ומחיה [ ... ] ה' מוךיש ומעשיר [ ... ] מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נךיבים וכסא כבוד ינחלס [ ... ] רגלי חסידיו ישמר ורשעים בחשך ידמו " -. [ ... ] ( שמואל א ב ( 9-1 , בפסוקים אלה חנה מתארת את כוחו העצום של האל ואת יכולתו להשפיע על חיי האדם . בימי קדם הייתה התפילה חלק מעבודת האל בבית המקדש . התפילה ליוותה את הקךבת "קורבן התמיד " - הקורבן שהוקרב מדי בוקר וערב , וכן את הקרבת "הקורבנות המוספים " - הקורבנות שהוקרבו בשבתות ובחגים . בתקופת בית המקדש השני , בין המאה ה6- לפני הספירה למאה ה1- לספירה , נוכחה ההנהגה הדתית לדעת כי כדי ליצור אמונה איתנה והקפדה על שמירת המצוות לא די בעלייה לרגל לבית המקדש שלוש פעמים בשנה . לכן היא יצרה דרכים חדשות לעבוד את האלוהים . דרכים אלה לעבודת האל קוימו במקומות התכנסות שהוקמו במיוחד לצורך זה בכל יישוב , והן הפכו לחלק מחיי היום-יום . במקומות האלה נאמרו ברכות ונישאו תפילות באותם המועדים שבהם הוקרבו הקורבנות במרכז הפולחני שבבית המקדש אשר בירושלים . בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני ( המאה ה2- לספירה , ( משבוטלה מצוות העלייה לרגל והופסקה הקרבת הקורבנות , הפכה התפילה למרכז עבודת האלוהים ביהדות . ההנהגה הדתית שהתגבשה לאחר שחרב בית המקדש חיברה נוסח מחייב של תפילה בשם "תפילת העמידה , " וקבעה שיש לאומרו שלוש פעמים ביום . התפילה נישאת בציבור , במסגרת מניין , ולכן היא מנוסחת בלשון רבים . מתפלל יהוד 1 בבית כנסת בצפת

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר