עמוד:45

כך נראה התכנון הרעיוני של קריית שמונה מ - ,1951 כפי שהוא מופיע בספרו של האדריכל אריה שרון . אזור תעשייה אזור מגורים ממרכז הארץ ומהערים הגדולות . את המדיניות ניסח צוות באגף התכנון שבראשו עמד האדריכל אריה שרון . בשנת 1951 פרסם אריה שרון את תוכנית האב למדינת ישראל בספר שכותרתו "תכנון פיזי לישראל" . בתוכנית מוצגים עקרונות פיזור האוכלוסייה, שלפיהם יוקמו ערים בינוניות בפריפריה, כלומר באזורים הרחוקים ממרכז הארץ, ובאזורים מסויימים בקרבת ערים גדולות . למדיניות פיזור האוכלוסייה היו כמה יעדים עיקריים : יעד ביטחוני : להגביר את הנוכחות היהודית באזורים הסמוכים לגבול . יעד כלכלי : לנצל את המשאבים הכלכליים בדרום הארץ ובצפונה . יעד מִנהלי : להקים יישובים עירוניים בגודל בינוני, שישמשו מרכזי שירותים, תעשייה ומִנהל ליישובים הכפריים שסביבם . כך הוחלט על הקמתן של יותר מ - 29 עיירות שנקראו "עיירות פיתוח" . "כיצד החלטתם היכן להקים את עיירות שואל דוד דרעי את פרופ' אלישע אפרת, מי הפיתוח ? " שהיה בין המתכננים שהמליצו לממשלה על מדיניות פיזור האוכלוסייה . כיצד מחליטים לשלוח אנשים מהאונייה ישירות למקום שאין בו עדיין כלום ? פרופ' אפרת מבהיר צריך שהמוטו היה להציל את הארץ שלא תעמוד ריקה . היה לקבוע עובדות בשטח . הוא מוסיף שמנהיגי המדינה חששו שאלפי העולים שהגיעו באותן השנים יתיישבו מלאי הדירות בערים לא הספיק גם הם בערים הגדולות . לכל מאות אלפי העולים שהגיעו, ונדרש פתרון מהיר בתים צמודי קרקע עם משקי עזר, אופקים, 1963 ( צילום : משה פרידן, לע"מ ) יותר מ - % 60 של ארצנו ריקה ושוממה 80 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל באותן שנים התרכזה בשלוש הערים הגדולות : תל אביב, חיפה וירושלים . כדי ליצור פריסה מאוזנת יותר של היישובים והאוכלוסייה, החליטה מדינת ישראל על מדיניות של ״פיזור אוכלוסייה" . משמעותה הייתה הקמת יישובים באזורים מרוחקים אזור מגורים מרכז מסחרי אזור תעשייה כביש מרכזי 45

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר