עמוד:23

ל אחד מאיתנו יודע שצריך למחזר, לזרוק את הפסולת לפח ולא לקטוף פרחי בר, אבל כדי לשמור על הסביבה ברמה הלאומית נדרשת היא אוסף מדיניות סביבתית . המדיניות הסביבתית הכלים והמהלכים שנועדו לשמור על הסביבה ולהביא לשיפור במצבה . היא כוללת : חקיקה שמתבצעת בכנסת . תקצוב פעולות לשמירה על הסביבה . קביעת תקנות וערכי סף מותרים לשמירה על איכות האוויר, איכות המים ורמות הקרינה המותרות . אכיפת החוק ופיקוח על עמידה בתקנות . כ מי אחראי לפתור את הבעיות הסביבתיות ? הבעיות הסביבתיות הן רבות ומגוונות והן כוללות פגיעות במים, בקרקע ובאוויר . הפגיעה במים כוללת זיהום גופי מים : אגמים, מאגרים, מי התהום ומי הים ; הפגיעה בקרקעות היא בעיקר בשל חלחול של חומרים תעשייתיים . הפגיעה באוויר כוללת זיהום אוויר, זיהום רעש וזיהום שמקורו באנטנות סלולריות . מי אחראי להגן על הציבור ולפתור את הבעיות הסביבתיות ? יש כמה גופים שאחראים לכך . הגוף הראשון הוא הרשות המקומית . כאשר למשל, תושבים המתגוררים ליד מטמנת פסולת סובלים ממטרדי ריח, הרשות המקומית אמורה להגן עליהם ולדאוג לכך שהבעיה תיפתר . אבל מה קורה כאשר התושבים שייכים לרשות מקומית אחת והמטמנה פועלת בשטחה של רשות מקומית אחרת ? בדרך כלל יזרקו הרשויות זו על זו את האחריות לטיפול במפגע, והתושבים ימשיכו לסבול . כאן צריך המשרד להגנת הסביבה להתערב ולהפעיל את סמכויות האכיפה . ניתן לפתור בעיות אלו שניתנו לו ולהגן על התושבים באופן פרטני, או לשפר את המדיניות הסביבתית כך שיהיה אפשר לפתור בעיות דומות בכל הארץ בצורה פשוטה וקלה יחסית . הטמנת פסולת היא דוגמה למדיניות שמוביל המשרד להגנת הסביבה, ובשנת 2019 הושקה תוכנית שקיבלה תקציב של 4 מיליארד שקל להקמת מתקני טיפול בפסולת שלא יגרמו למטרדים סביבתיים לתושבים . אבל בינתיים, עד שיוקמו המתקנים החדישים, סובלים תושבים רבים בכל רחבי ישראל ממטרדי ריח לא נעימים בגלל טיפול לקוי בפסולת . מקרה בוחן : זיהום אוויר במפרץ חיפה החל מתקופת המנדט הבריטי הוקמו במפרץ חיפה מפעלי תעשייה רבים ובתי זיקוק לנפט . מפעלים אלו פולטים לאוויר מזהמים שפוגעים בבריאות הציבור . בעשורים האחרונים נלחמים תושבי חיפה במפעלים המזהמים ודורשים את סגירתם . מנגד, בעלי המפעלים טוענים שהם : תורמים רבות לכלכלת המדינה . מספקים תעסוקה לתושבי האזור . משתמשים בטכנולוגיות הטובות ביותר שבאמצעותן פליטת המזהמים לסביבה מועטה ואינה מסכנת את בריאות הציבור . בישראל פועלים, מצד אחד, ארגונים ועמותות שמקדמים מודעות ציבורית ומסייעים לממשלה ולכנסת לקדם חקיקה ותקנות שיבטיחו, את השמירה על הסביבה ואת בריאות הציבור . מהצד האחר, חברות ותאגידים בעלי אינטרסים מסחריים פועלים להבטיח שהמדיניות הסביבתית לא תפגע ברווחיהם מעבר למינימום הנדרש מי מעורב בתהליך הסביבתי ? לכל גורם שמרוויח או נפגע, או מושפע בדרך כלשהי ממדיניות סביבתית יש זכות להשתתף בתהליך קביעת המדיניות ובדרכים ליישם אותה . בישראל פועלים, מצד אחד, ארגונים ועמותות שמקדמים מודעות ציבורית ומסייעים לממשלה ולכנסת לקדם חקיקה ותקנות שיבטיחו את השמירה על הסביבה ואת בריאות הציבור . מהצד האחר, חברות ותאגידים בעלי אינטרסים מסחריים פועלים להבטיח שהמדיניות הסביבתית לא תפגע ברווחיהם מעבר למינימום הנדרש . פעמים רבות מתקיים ויכוח נוקב בין הצדדים על השאלות : מהי רמת הזיהום שתאגיד יכול להרשות לעצמו כדי לשמור על רווחיו, בלי לפגוע בבריאות הציבור ? מהו ריכוז המלחים שמותר למפעל התפלה להחזיר למי הים, כך שלא תיפגע הסביבה הימית ? אילו סוגי פסולת מותר למפעל להטמין כפסולת רגילה, ואילו סוגים יש להטמין כפסולת מסוכנת ? ועוד סוגיות שהמשרד להגנת הסביבה עוסק בהן באופן יומיומי . 23

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר