|
|
עמוד:1
1 אני נשאר אני אֲנִי נִשְׁאָר אֲנִי כְּדֵי לִחְיוֹת יַחַד בְּחֶבְרָה, חָשׁוּב לְהַכִּיר זֶה אֶת זֶה . חָשׁוּב לָדַעַת מָה כָּל אֶחָד אוֹהֵב וּמָה לֹא, מָה מְשַׂמֵחַ אוֹתוֹ וּמָה מַעֲלִיב אוֹתוֹ . . . יֵשׁ דְבָרִים שֶׁרוֹאִים כְּשֶׁמִסְתַכְּלִים עָלֵינוּ . וְיֵשׁ דְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת . יֵשׁ דְבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיֵדְעוּ עָלֵינוּ . וְיֵשׁ דְבָרִים שֶׁלֹא . הָכִינוּ דְיוֹקָן עַצְמִי שֶׁל הַפָּנִים שֶׁלָכֶם בְּעֶזְרַת חֲפָצִים אוֹ תְמוּנוֹת שֶׁל חֲפָצִים . מִרְחוּ צֶבַע גוּאָשׁ עַל הָאֲגוּדָל שֶׁלָכֶם וְהַטְבִּיעוּ אֶת טְבִיעַת הָאֶצְבַּע שֶׁלָכֶם בַּפִּנָה הָעֶלְיוֹנָה . כִּתְבוּ מַשֶׁהוּ מְיֻחָד עַל עַצְמְכֶם . לְמָשָׁל : נוֹלַדְתִי בְּיַפָּן ; יֵשׁ לִי נָחָשׁ כְּחַיַת מַחְמָד . אֵילוּ דְבָרִים חֲדָשִׁים לְמַדְתֶם עַל חֲבֵרִים ? מָה הֲיִיתֶם רוֹצִים לִשְׁאֹל חֲבֵרִים עַל הַדְיוֹקָן שֶׁלָהֶם ? אֵילוּ דְבָרִים דוֹמִים מְצָאתֶם אֶצְלְכֶם וְאֵצֶל חֲבֵרִים ? הַאִם מְצָאתֶם שְׁתֵי טְבִיעוֹת אֶצְבַּע זֵהוֹת ?
|
|