עמוד:37

37 כתמורה הוגנת על עבודתו, אבל גם במקרה הזה הוכיח את גדלות לבו : "מסר להם רבי פנחס בשמחה את השקים המלאים ולא ביקש כלום בעבור עבודתו הרבה שעבד בשבילם" . אוצר המילים בסיפור מאפשר לתלמידים המאזינים לו להבינו ללא קושי . כדאי לוודא שהתלמידים יודעים מה פירוש המילה "שעורים" ( השעורה היא דגן, כמו החיטה, אחת משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל ) . במהלך הקריאה התחילו בקריאת הסיפור . אפשר לעצור לרגע אחרי דבריו של רבי פנחס " [ . . . ] ועד שיחזרו האנשים לא יישאר כלום למסכנים הללו", ולשאול את התלמידים מה לדעתם יעשה רבי פנחס עכשיו, בחלוף שנה ובראותו שהעניים טרם שבו . שימו לב, אין מדובר בניחוש : התלמידים מתבקשים לשער את תשובתם על סמך המידע שלמדו על מידותיו הטובות של רבי פנחס . הציעו להם את המבנה "אני משער ש . . . " או "אני משערת ש . . . ", והזכירו להם שאת הפעלים בהמשך המשפט עליהם לבנות בזמן עתיד, לתיאור העתיד לקרות . כמובן, אין צורך להשתמש במילה "עתיד", אבל כדאי להבהיר לתלמידים שבהשערה אנחנו עוסקים במה שעתיד להתרחש . המשיכו את הקריאה עד המשפט " [ . . . ] ולבסוף בנה גורן ( מחסן לתבואות ) בשביל השעורים הרבות שהיו לו", והזכירו לתלמידים את השערותיהם . האם צדקו בהשערותיהם ? תהליך ההשערה והמשוב העצמי הוא חלק מהמעורבות ומהחשיבה המלוות את הקריאה, הן בקריאת טקסט מידעי הן בקריאת טקסט סיפורי . אחרי הקריאה מעשיו של רבי פנחס יוצאי דופן במיוחד : . לא זו בלבד שהסכים לשמור על השעורים שהופקדו בידיו, אלא גם עבד קשה במשך שבע שנים תמימות כדי שרכושם של העניים הזרים יישמר וכדי שערכו יעלה, ואף לא הסכים לקבל תמורה . שוחחו בכיתה על התנהגותו של רבי פנחס . השתמשו במילים "אחריות", "חריצות", "נדיבות" ו"אהבת הזולת" . ספרו כי על רבי פנחס נאמר כי "מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו, ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו" ( חולין ז ) , כלומר הקפיד מאוד שלא להנות מרכושם של אחרים . אחרי הקריאה אנו מציעים לעקוב אחרי הפעילויות המוצעות לתלמידים בעקבות הסיפור, כיוון שבאמצעותן ניתן להעלות את הנושאים המרכזיים בסיפור, וגם לזמן לתלמידים תרגול של נושא לשוני – מאזכרים, המסייע בקריאת טקסט והבנתו . בפעילות הראשונה התלמידים מתבקשים להתמקד במידע הגלוי בטקסט – תיאור דמותו של רבי פנחס . ארבע המילים בגוף השאלה הן שמות תואר . אין צורך להשתמש במונח הלשוני, אבל אפשר לכנותן "מילים מתארות", ולציין שהמילים מתארות את האיש . בעבודה עם תלמידים מתקשים כדאי לסטות לחייהם של התלמידים עצמם, ולהדגים את משמעות שם הפועל "לתאר" באמצעות תארים שהם יכולים להעניק לעצמם בתחומים שונים ( למשל : זריז, שקדן, אמיץ, סקרן, מנומס ) . בפעילות השנייה התלמידים מצופים להבין את האירוע הפותח את הסיפור . פעילות זו ממקדת את תשומת לבם של התלמידים למעשיו של רבי פנחס, ומסכמת, למעשה, את הטקסט כולו . פעילות זו עוסקת באזכורים, מעלה אותם למודעותם של התלמידים ומזמנת להם התנסות בהבנת

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר