עמוד:28

28 2 . קריאת הטקסט אחרי התרשמות ראשונית מהאזנה לשיר כדאי לעבור להקראה . לאחר הקראה ראשונה הקדישו תשומת לב למילים שבשם השיר : פזמון - שיר קצר שיש לו מנגינה, ויקינתון - שם של פרח שמראהו ושמו אינם מוכרים לכל הילדים . בכל משתלה אפשר לרכוש צמח יקינתון בעציץ, להביא לכיתה ולאפשר לילדים להתבשם מריחו . חלופה אפשרית - להראות בכיתה תמונה של הצמח בפריחתו הוורודה או הלבנה . קראו את הטקסט שוב, שאלו את התלמידים שאלות כדי לוודא שהבינו את תוכן השיר : מה לפי השיר קורה בלילה בגינה ? מהו הפרח היחיד הנזכר בשיר בשמו ? לפי השיר הלבנה דואגת לצמחים בגינה ; מה היא עושה ? בסוף השיר מתוארת השמחה הגדולה שתהיה בגן ; מי ישמח ? למה ? אפשר לקרוא קריאה נוספת, והפעם לבקש מהילדים לשים לב במיוחד למילים הקשורות לטבע ( לילה, לבנה, פרחים, גינה, עננים, טיפה, גשם, גן ) . הבנת הנשמע השיר "פזמון ליקינתון" / לאה גולדברג השיר נכתב בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת, ובו תיאור של הנעשה בגינה בלילה, כשהכול ישנים . הוא נכתב כשיר אביב, אך עם השנים השתמשו בו יותר ויותר כשיר ערש ; אין בו אמנם דמות אם הפונה לבנה, ובכל זאת קיימת נוכחות מטפורית של השניים - בדמות הלבנה, דמות נשית - אימהית גדולה, ובדמות הפרח הקטן הזקוק להשגחתה . כמו בשיר ערש, גם כאן קיימת הבטחה לעולם יפה וטוב אחרי זריחת השמש . הטקסט נועד להאזנת התלמידים לקריאתה בקול של המורה . 1 . פעילויות הכנה לפני קריאה השיר הוותיק של לאה גולדברג הולחן כבר לפני שמונים שנה כמעט, וזכה לביצועים אין - ספור . השמעת השיר המולחן ( ולאחר שהילדים יכירו שירה משותפת ) יכולה להיות פתיחה מענגת לעיסוק בו . לפני ההשמעה כדאי לבדוק אם הילדים מכירים את המילים "לְבָנה" ( ירח ) , "הֵנֵצו" ( התחילו לפרוח ) , "מָטָר" ( גשם ) . אחרי השמעה ראשונה כדאי לבקש מהילדים להקשיב למילות השיר ולספר מה מתוכנו קלטו : מילים, קטעי משפטים וכו' . בעבודה עם מתקדמים כדאי להפנות את תשומת ליבם למילים הנרדפות ( בלי להשתמש במונח הפורמלי ) לבנה - ירח, מטר - גשם, וגם לזיקות בין מילים : "לבנה" והצבע הלבן, "מטר" ומטרייה, "הנצו" וניצן . אפשר להציע לילדים לחפש זיקות בין זוגות נוספים של מילים . זהו מבוא מצוין להבנת משפחות מילים . מִתוֹךְ הַסֵפֶר מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָלוֹת , ספרית פועלים, 1957 לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַכֶּלֶת הַלְבָנָה, בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצוּ בַּגִנָה . בְּצִיצֵי הַיָקִינְתוֹן בְּגַנֵנוּ הַקָטֹן, לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַכֶּלֶת הַלְבָנָה . וְאוֹמֶרֶת הַלְבָנָה לָעֲנָנִים : תְנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַנִים, שֶׁיִפְרַח הַיָקִינְתוֹן בְּגַנֵנוּ הַקָטֹן . - כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְבָנָה לָעֲנָנִים . מָה נִשְׁמַע הַיוֺם ? פִּזְמוֹן לַיָקִינְתוֹן / לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג בָּא הַגֶשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלוֹנִי, שָׁר נִגוּן עַלִיז לַפֶּרַח בְּגַנִי, וְעָנָה הַיָקִינְתוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן לַמָטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלוֹנִי . וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָנוּ אֶל הַגַן, וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָבָן, וְלִכְבוֹד הַיָקִינְתוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן, וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאוֹד תִהְיֶה בַּגַן . מִתוֹךְ הַסֵפֶר מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָלוֹת, ספרית פועלים הקיבוץ המאוחד 1957 20

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר