עמוד:118

118 צָחַק סַבָּא . הוֹצִיא מִמְחָטָה מִתוֹךְ כִּיסוֹ, פָּרַשׂ אוֹתָה עַל הָאוֹתִיוֹת הַקְטַנוֹת וְהוֹשִׁיב אֶת אוּרִי עַל בִּרְכָּיו . וְכָךְ סִפֵּר סַבָּא : לִפְנֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים . כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן מְאֹד, יוֹתֵר קָטָן מִמְךָ, לָקַח אוֹתִי אָבִי יוֹם אֶחָד בְּיָדִי וְהוֹבִיל אוֹתִי לַ"חֶדֶר" . זֶה הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל בֵּית הַסֵפֶר שֶׁלָמַדְתִי בּוֹ . הָרַב פָּתַח לְפָנַי סֵפֶר, הֶרְאָה לִי בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת הָאוֹתִיוֹת וְקָרָא בְּאָזְנַי : "תוֹרָה צִוָה לָנוּ מֹ שֶׁה" . וַאֲנִי חָזַרְתִי וְקָרָאתִי אַחֲרָיו . אַחַר כָּךְ שָׂם הָרַב דְבַשׁ עַל הָאוֹתִיוֹת וְאָמַר לִי : לַקֵק בְּנִי . וַאֲנִי לִקַקְתִי . וְהָיָה הַדְבַשׁ מָתוֹק וְעָרֵב מְאֹד בְּפִי . אָמַר לִי הָרַב : מְתֻקִים אוֹתִיוֹת הַתוֹרָה ? אָמַרְתִי : מְתֻקִים . אָמַר לִי הָרַב : כָּךְ יִהְיוּ דִבְרֵי הַתוֹרָה מְתֻקִים בְּפִיךָ כָּל יְמֵי חַיֶיךָ . זֹאת סִפֵּר סַבָּא לְאוּרִי וּלְמָחֳרָת הָיְתָה הַחֲגִיגָה . הַיְלָדִים הָיוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי חַג . הַכִּתָה הָיְתָה מְקֻשֶׁטֶת בִּכְתוֹבוֹת יָפוֹת : תוֹרָה לִי - אוֹרָה לִי . הַתוֹרָה הִיא חַיֵינוּ ! לִפְנֵי כָּל יֶלֶד הָיָה מֻנָח סֵפֶר בְּרֵאשִׁית חָדָשׁ וְיָפֶה . עַל שֻׁלְחָן מְיֻחָד הָיָה הַ"כִּבּוּד" מְסֻדָר בְּצַלָחוֹת : עוּגוֹת, סֻכָּרִיוֹת וּפֵרוֹת . בֵּין הַצַלָחוֹת הָיוּ צִנְצָנוֹת וּבָהֶן פְּרָחִים יָפִים . אוּרִי עָמַד וְהַסֵפֶר בְּיָדוֹ . הוּא הָיָה הַפּוֹתֵחַ . וְהִנֵה בִּמְקוֹם לְהַתְחִיל בִּקְרִיאָה, יָצָא פִּתְאֹם אוּרִי מִמְקוֹמוֹ, נִגַשׁ לְשֻׁלְחַן הַמַמְתַקִים . . . עָמַד וְהִסְתַּכֵּל בַּשֻׁלְחָן . - מָה הוּא עוֹשֶׂה ? - לָחֲשׁוּ הַיְלָדִים זֶה אֶל זֶה . וְהִנֵה הוֹשִׁיט אוּרִי אֶת יָדוֹ לְצַלַחַת הַסֻכָּרִיוֹת . - הוּא לוֹקֵחַ סֻכָּרִיָה, זַלְלָן שֶׁכָּזֶה - אָמַר דָנִי אֶל יוֹסִי - אֵין לוֹ סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת . - גַם הַמוֹרָה הִבִּיטָה אֶל אוּרִי וְהִתְפַּלְאָה מְאֹד . וְאוּרִי, לֹא אִכְפַּת לוֹ . הֵסִיר אֶת הַנְיָר מִן הַסֻכָּרִיָה, הֵרִים אוֹתָה וְהִסְתַכֵּל בָּה . . . וּפִתְאֹם שָׁלַח אֶת לְשׁוֹנוֹ וְלִקֵק אוֹתָה . - מָה הוּא עוֹשֶׂה ? - לָחֲשׁוּ הַיְלָדִים - מָה קָרָה לְאוּרִי ? - וְהִנֵה פָּתַח אוּרִי אֶת פִּיו וְאָמַר : מְתוּקָה הַסֻכָּרִיָה ! כְּמוֹ שֶׁהַסֻכָּרִיָה הַזֹאת מְתוּקָה 90 קראו שוב את המשך הסיפור • מהמילים "והנה במקום להתחיל בקריאה" ועד למילים "הרים אותה והסתכל בה" . שוחחו על ההפתעה בפעולה של אורי ועל התגובה של המורה ושל הילדים . קראו את הסיפור עד סופו . • בקשו מהתלמידים להסביר מדוע • צחקו חבריו לכיתה של אורי ממעשהו . הזכירו את הפער בין המצופה מאורי לבין המעשה שעשה . ציינו את המתח ואת הסקרנות בכיתה כאשר ניגש אורי אל הסוכריות, ואת הצחוק המשוחרר שלאחר מכן . האם הילדים והמורה אהבו את מעשהו של אורי ? קראו את המשפט האחרון בסיפור • - "אמר אורי : עשיתי כמו שעשה סבא שלי" . שאלו : מה הקשר בין מעשהו של • אורי לבין סבו ? ודאו כי התלמידים מבינים מה מקור המעשה שעשה אורי . האם יכולנו להבין את מעשהו של אורי אילולא שמענו את סיפורו ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר