עמוד:117

117 תוֹרָה וּדְבַשׁ / רִבְקָה אֱלִיצוּר אוּרִי דָפַק בַּדֶלֶת שֶׁל חֲדַר סַבָּא . סַבָּא לֹא עָנָה . אוּרִי פָּתַח בִּזְהִירוּת אֶת הַדֶלֶת וְהֵצִיץ לְתוֹךְ הַחֶדֶר . סַבָּא יָשַׁב עַל יַד הַשֻׁלְחָן וּלְפָנָיו פָּתוּחַ הַסֵפֶר הַגָדוֹל . סַבָּא לֹא שָׁמַע אֶת קוֹל הַדֶלֶת הַנִפְתַחַת . כְּשֶׁסַבָּא לוֹמֵד תוֹרָה, הוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָא אֶת הָאוֹתִיוֹת הַקְטַנוֹת שֶׁבַּסֵפֶר הַגָדוֹל . אִמָא שֶׁל אוּרִי אוֹמֶרֶת תָמִיד : אוּרִי, אָסוּר לְהַפְרִיעַ לְסַבָּא כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד תוֹרָה ! אֲבָל עַכְשָׁו רָצָה אוּרִי לְהַגִיד לְסַבָּא דָבָר חָשׁוּב מְאֹד . - סַבָּא, סְלִיחָה . . . סַבָּא . . . אֲנִי הַפּוֹתֵחַ . - סַבָּא הֵרִים אֶת עֵינָיו מֵעַל הָאוֹתִיוֹת הַקְטַנוֹת שֶׁבַּגְמָרָא וְהִבִּיט בְּאוּרִי . - אַתָה פּוֹתֵחַ ? אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָה פּוֹתֵחַ . הִכָּנֵס בְּנִי, וּסְגֹר אֶת הַדֶלֶת . - - אֲנִי הַפּוֹתֵחַ שֶׁל הַחֲגִיגָה מָחָר . - סִפֵּר אוּרִי בְּשִׂמְחָה וְנִכְנַס אֶל הָחֶדֶר ( וְשָׁכַח לִסְגֹר אֶת הַדֶלֶת ) . - אֵיזוֹ חֲגִיגָה, בְּנִי ? - - אֲנִי הַפּוֹתֵחַ שֶׁל חֲגִיגַת הַתוֹרָה . מָחָר אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לִלְמֹד תוֹרָה וְתִהְיֶה לָנוּ חֲגִיגָה בַּכִּתָה . הַמוֹרָה תִתֵן לְכָל יֶלֶד סֵפֶר בְּרֵאשִׁית . אֲנִי אֶקְרָא בַּכִּתָה אֶת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים : "בְּרֵאשִׁית בָּרָא ה' אֶת הַשָׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ" . . . - וְאוּרִי עָמַד דֹם כְּאִלוּ הוּא כְּבָר בַּחֲגִיגָה, הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְדִקְלֵם בְּקוֹל רָם וְיָפֶה אֶת הַפְּסוּקִים . סַבָּא לִטֵף אֶת זְקָנוֹ הַלָבָן וְחִיֵךְ . - וְהַדְבַשׁ מוּכָן כְּבָר ? - - מָה ? - אוּרִי לֹא הֵבִין . - אֵיזֶה דְבַשׁ ? - מָה נִשְׁמַע הַיוֺם ? 89 הבנת הנשמע "תורה ודבש" / רבקה אליצור הסיפור שלפנינו עוסק בתחילת לימוד חומש בראשית . המנהג המתואר בסיפור - טעימת דבש המרוח על אותיות - מוזכר בסיפור בהקשר של תחילת לימוד התורה, אך כיום יש בתי ספר הנוהגים מנהג דומה עם הכניסה לכיתה א . אפשר לקשר את הטקסט לנוהג הזה . בנוסף, לימוד הקריאה בימים עברו היה קשור ללימוד התורה - למדו את האותיות והתנועות כדי שיוכלו לקרוא בתורה . מאחר שהסיפור מיועד להקראה בקול רם, מומלץ מהלך הקריאה : קראו את הסיפור ברצף והסבירו • מילים קשות ( "עָרֵב", "כתוֹבוֹת" ועוד ) . אחרי הקריאה : • בקשו מן התלמידים לספר כיצד • נפתח הסיפור . הזמינו את אחד התלמידים • להמחיש כיצד עמד אורי כשהציג לסבא את תפקידו בהצגה . כיצד דיבר ? מדוע ? מה הרגיש ? קראו שוב את שאלתו של סבא : "והדבש מוכן כבר ? " ושאלו את התלמידים : מדוע סבא מדבר על דבש ? הסבירו כי חז"ל דימו את התורה • לדבש . היעזרו במדרש מתוך שיר השירים רבה א, יט : "דבש וחלב תחת לשונך" ( שיר השירים ד, יא ) . מה הם הדבש והחלב מתוקין מתחילתם, אף דברי התורה מתוקין כבר מתחילתם, שנאמר : 'ומתוקים מדבש ונופת צופים' ( תהלים יט, יא ) " . קראו שוב את סיפורו של סבא • מהמילים "וכך סיפר סבא" ועד למילים "ולמחרת הייתה החגיגה" . שוחחו על תוכן הסיפור, ובדקו כי התלמידים מבינים שהחלק הזה של הסיפור התרחש ערב קודם, בביתו של סבא, ומכאן ואילך יסופר על החגיגה בבית הספר . בשלב הזה יש לקרוא את המשך הסיפור בהדרגה ובדרמטיות, כדי להמחיש לתלמידים את המתח ששרר בכיתה ואת ההפתעה שבאה בסוף . קראו שוב את תיאור החגיגה • בבית הספר מהמילים "הילדים היו לבושים בגדי חג" ועד למילים "ובהן פרחים יפים" . תארו עם התלמידים את מראה • הכיתה ואת תחושת הציפייה וההתרגשות • ששררה בקרב הילדים . שאלו : מה היה אמור אורי לעשות • בפתיחת המסיבה ? לחזור ולקרוא משפטים רלוונטיים בדיון שלאחר הקריאה ולשאול שאלות הנוגעות לתוכן כדי להזכיר לתלמידים חלקים מהסיפור ולסייע בהבנתו . כאשר מבקשים מהתלמידים להסיק מסקנות מן הטקסט, יש לבקש מהם לנמק את תשובתם מתוכן הטקסט כדי לחזק מיומנות זו . לפני הקריאה : שאלו את התלמידים : איזה טעם יש לדבש ? הזכירו • שימושים ומנהגים נוספים הקשורים לדבש ( תפוח בדבש לראש השנה, אכילת דבש בשבועות כסמל לתורה ) .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר