עמוד:29

29 גפן ואתגר קרת חברו יחד לכתיבת הסיפור על הירח שנטש את משמרתו, בלי להתחשב בילדים שנוכחותו בשמים מרגיעה אותם . "לא צריך אור קטן הלילה, יש ירח מלא בשמים" . כל מבטיח אבא כשהוא משכיב את זוהר במיטתה . זוהר יוצאת אל המרפסת אבל איננה רואה את הירח . השמים מעוננים, והיא חשה עצב ודאגה : "אולי הוא טיפס על הגג ? או שמא נפל לבאר ? אולי הוא נרדם בצמרת של עץ . נרדם ולא התעורר ? זוהר הקטנה יוצאת לחפש את הירח . היא נתקלת בחתול לבן ומספרת לו מה חסר לה, אבל החתול מתגלה כאנוכי . היא מנסה לעניין את השוטר הגברתן - דקדקן, אבל הוא רק נוזף בה . את הירח היא מוצאת בכוחות עצמה, הרחק מן הבית, ומצליחה להחזירו למקומו למעלה בשמים . איוריו הנפלאים של דוד פולונסקי המלווים כל אפיזודה בסיפור הופכים אותו למקור של התרגשות ועונג . פולונסקי יצר עולם לילי - אפלולי, כחלחל - אפור - כסוף, ההולם את מצב רוחה של זוהר המתקשה להירדם . בעולם לא מוכר ומאיים זה יוצאת הילדה לדרכה . המאייר "פיזר" במסלולה של זוהר עיגולי אור בוהק, "ירחיים" למראה, המשאירים את הירח בתודעתו של הקורא לכל אורך הסיפור : ראשה של זוהר עצמה, חתול מצטנף על הדשא, פנסו של השוטר וכן הלאה . זוהר הולכת ואיננה נסוגה . פניה הקטנים והמאירים מביעים ברגישות רבה את תחושותיה : היא אמיצה, היא החלטית ויש לה מה לומר, ויחד עם זה היא רק ילדה קטנה שהפחד אינו זר לה . הטקסט והאיורים מתארים את הדרך המאיימת, ואת ביטויי הפחד אצל זוהר . בסופו של הסיפור הירח מתגלה בבקתה רחוקה, שבה הוא מבלה עם פסנתרן קר ( הקרחת היא המכנה המשותף לו ולירח ) . אחרי שזוהר נוזפת בפסנתרן בכעס מופגן - "שקרן שכמותך, גנב ירחים / איך יכולת להיות כל כך אנוכי ? / בחוף אפלה, השמיים שחורים / ואתם פה רוקדים ושרים ! " - היא מסבירה ביתר פירוט למה על הירח לשוב למקומו : "בלי ירח, רחוק בלב - ים / אניות לא יוכלו למצוא את דרכן / ( . . . ) בלעדייך, ירח, שומר בחלון, / קשה לי, קשה לי לשון" . לירח יש פתרון : הוא מבטיח לחזור ולבקר אצל האיש הבודד אחת לחודש . כדאי לשים לב לכך שהחתול והשוטר, שהילדה משוחחת אתם בדרכה למצוא את הירח, מתייחסים למצוקה שלה מנקודת המבט הפרטית הצרה שלהם : החתול לא מתעניין בשום דבר שהוא "לא מעדן או כיבוד", והשוטר חושד מיד שהירח הור פרחח : "הוא פשע ? הוא שיקר ? הוא גנב ? " הסיפור, שנוגע בעדינות בסוגיה הרגישה של פחדי לילה או פחד מחושך, הוא סיפור אטיולוגי, המספק הסבר סיפורי - בדוי לתופעה המחזורית של "היעלמות" הירח מן השמיים אחת לחודש . ( לילה בלי ירח, מאת שירה גפן ואתגר קרת, הוצאת עם עובד 2006 ) הירח, שפניו העגולים והבהירים מזכירים פנים אנושיות ונוכחותו המשתנה מיום ליום מסקרנת את הקטנטנים, הוא גיבור ותיק של ספרים לקוראים צעירים ( למשל בספרים לא יכול לישון, דובון ? / מרטין ואדל, פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו / מירה מאיר, לילה טוב אלפונס / גונילה ברגסטרום, לילה טוב, נמר קטן / קייט בנקס, לילה טוב ירח / מרגרט ויז בראון, ויהי ערב / פניה ברגשטיין, ובלילה / עדנה קרמר . הצעות לפעילויות בכיתה : לפני קריאת הסיפור בקשו מהילדים לעצום עיניים ולדמיין "לילה בלי ירח" . אחר כך שאלו איך נראים השמים • בלילה בלי ירח ? איך נראים השדות, הגנים, הבניינים ? איך נראים הרחובות בעיר ? איך מרגישים אנשים במצב כזה ? איך הייתם מרגישים במקום שנמצא מחוץ לעיר, שאין בו אנשים, רמזורים, פנסי רחוב . . .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר