|
|
עמוד:111
111 שָ לֵ ם וַ חֲ לָ קָ י ו הַ זְ מַ ן שֶ לָ נ וּ מְ נַ גְ נִ י ם בְּ יַחַ ד יֵש מָ ה לַ עֲ שׂ וֹ ת ! אֲ נִ י וַ אֲ חֵ רִ ים בַּבּוֹקֶר רָכַב הַמֶלֶךְ עַל הַסוּס שֶלוֹ וְהִגִיעַ לַכְּפָר שֶל הָאִיכָּר . הָאִיכָּר חִיכָּה לוֹ בֶּחָצֵר . "אַתָה מוּכָן ? " הוּא שָאַל, "אֲנַחְנוּ כְּבָר מַתְחִילִים לַעֲבוֹד ! " הָאִיכָּר וְהַמֶלֶךְ עָבְדוּ כָּל הַיוֹם . הֵם עָבְדוּ בַּשָׂדֶה, הֵם דָאֲגוּ לְבַעֲלֵי הַחַיִים שֶל הָאִיכָּר, וְהֵם גַם נִיקוּ אֶת הֶחָצֵר . הָעֲבוֹדָה הָיְיתָה קָשָה, וְהֵם לֹא נָחוּ לְרֶגַע . בָּעֶרֶב נִכְנְסוּ הָאִיכָּר וְהַמֶלֶךְ לַבַּיִת שֶל הָאִיכָּר . "אֲנִי צָרִיךְ לַחְזוֹר לָאַרְמוֹן שֶלִי," אָמַר הַמֶלֶךְ וּפִיהֵק . "עוֹד מְעַט," אָמַר הָאִיכָּר, "קוֹדֶם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לֶאֱכוֹל מַשֶהוּ . " הָאִיכָּר נָתַן לַמֶלֶךְ לֶחֶם עִם גְבִינָה . הַמֶלֶךְ אָכַל קְצָת - וְנִרְדַם עִם הָרֹאש עַל הַשוּלְחָן . הָאִיכָּר לָקַח אֶת הַמֶלֶךְ לַמִיטָה, וְהַמֶלֶךְ יָשַן עַד הַבּוֹקֶר . בַּבּוֹקֶר הִתְעוֹרֵר הַמֶלֶךְ וְאָמַר : "יָשַנְתִי כָּל כָּךְ טוֹב, אֵיזוֹ תְרוּפָה נָתַתָ לִי ? " הָאִיכָּר חִייֵךְ וְאָמַר : "לַתְרוּפָה הַזֹאת קוֹרְאִים עֲבוֹדָה . עֲבוֹדָה קָשָה עוֹזֶרֶת לִישוֹן . " "אֲבָל גַם בָּאַרְמוֹן אֲנִי עוֹבֵד," אָמַר הַמֶלֶךְ, "אֲנִי כָּל הַזְמַן חוֹשֵב עַל הַמַמְלָכָה שֶלִי וְעַל מָה שֶאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת . " "בָּאַרְמוֹן הָרֹאש שֶלְךָ עוֹבֵד," אָמַר הָאִיכָּר . "אֲבָל גַם הַגוּף צָרִיךְ לַעֲבוֹד ! " מוּכָן مستعدّ עֲבוֹדָה عمل ( 20 ) ( 25 ) ( 30 ) ( 35 ) 21 . מָה הָאִיכָּר וְהַמֶלֶךְ עָשׂוּ כָּל הַיוֹם ? בעקבות הסיפור אפשר לערוך עם התלמידים רשימה של כל הפעולות שהם עושים במשך היום ולבדוק כמה הם עובדים עם הראש וכמה עם הגוף . זו הזדמנות לדיון בחשיבות הפעילות הגופנית, בעיקר בימינו, כשהילדים נמצאים שעות רבות מול המחשב . 111
|
|