|
|
עמוד:67
מָ ה הַ הֶ בְ דֵ ל ? ד וֹ מִ ים וְ גַ ם ש וֹ נִ ים יְ לָ דִ ים בָּ ע וֹ לָ ם הַ מַ יִ ם בָּ ע וֹ לָ ם 67 בַּהַפְסָקָה, בְּחוּג מַחְשְבִים אָדָם : הַי, יַסְמִין, לָמָה אַתְ לֹא יוֹשֶבֶת עִם כּוּלָם ? אֲנַחְנוּ בֶּחָצֵר . יַסְמִין : אֲנִי מִתְבַּיֶישֶת . . . אָדָם : אַתְ מִתְבַּיֶישֶת ? אֲבָל בַּכִּיתָה אַתְ תָמִיד צוֹחֶקֶת וּמְדַבֶּרֶת עִם כּוּלָם ! יַסְמִין : בַּכִּיתָה אֲנִי מַכִּירָה אֶת כּוּלָם . אָדָם : וְכָאן, בַּחוּג ? יַסְמִין : כָּאן אֲנִי לֹא מַכִּירָה אַף אֶחָד . . . אָדָם : שָכַחְתְ שֶאַתְ מַכִּירָה אוֹתִי ? ! בּוֹאִי ! 16 . כִּתְבוּ : נָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן . א . יַסְמִין מִתְנַהֶגֶת בְּצוּרָה דוֹמָה בְּחוּג מַחְשְבִים וּבַכִּיתָה . ב . אָדָם רוֹצֶה לָשֶבֶת בֶּחָצֵר עִם כָּל הַיְלָדִים . ג . יַסְמִין תָמִיד מִתְבַּיֶישֶת לְדַבֵּר עִם יְלָדִים . ד . אָדָם וְיַסְמִין בְּחוּג מַחְשְבִים . הדיאלוג בין אדם ליסמין מִתְבַּיֶישֶת / לְהִתְבַּיֵיש تخجل מעלה את הרעיון ששוני בהעדפות ובהתנהגויות לא מתקיים רק בין אנשים שונים אלא גם אצל אותו אדם . בסיטואציות שונות אנחנו מתנהגים בצורה שונה . 67
|
|