|
|
עמוד:ה
הדגש המושם ב חיזוק כישורי השיח הדבור של התלמידים בעברית בא לידי ביטוי בסדרה בכמה אופנים : באמצעות מפגש של התלמידים עם השיח הדבור כפי שהוא מופיע במצבים טבעיים המוכרים לתלמידים מחיי היום - יום ; באמצעות בחירה בסוגות שהשיח הדבור והתקשורתי דומיננטי בהן, כגון עלילונים ( סיפורי קומיקס ) , שיחות ומסרונים ; באמצעות בחירה באוצר מילים, במבנים לשוניים ובמבעים נפוצים בקרב דוברי עברית ילידיים ; באמצעות קריאה והאזנה לסיפורים ולקטעי מידע שיוצרים מעורבות ומזמנים דיבור והבעת דעה על נושאים ערכיים ומעוררי מחשבה . שילוב מושכל של השפה הערבית בתהליך רכישת השפה העברית נסמך על הגישה הרב - לשונית , המדגישה הן את העלאת המודעות ליתרונות של לימוד שפות באשר הן, והן את חיזוק הקשרים והכישורים המשותפים ( והשונים ) שבין שפת האם, הערבית, לשפה הנרכשת, העברית ( ובמידת - מה אף לאנגלית ) . בהקשר זה ניתן לצטט מתוך המסמך "מסגרת התייחסות אירופית משותפת לשפות" : 7 "גישת ריבוי הלשונות מדגישה את העובדה שכאשר חוויית השפה בהקשריה התרבותיים מתרחבת – מהשפה בביתו של האדם לשפה של החברה, ומשם לשפות של אוכלוסיות אחרות [ . . . ] – אותו אדם אינו משמר את השפות והתרבויות האלה בתאים מנטליים נפרדים . למעשה האדם בונה לעצמו כשירות תקשורתית, השואבת מכל הידע והניסיון שצבר, ושֶבה כל השפות פועלות יחד בזיקה הדדית . במצבים שונים, אדם יכול לנצל כשירות זו בגמישות כדי להשיג תקשורת יעילה עם בן - שיח כלשהו" . יצירת הזיקה ההדדית בין השפות ופיתוח המיומנויות הנדרשות למעבר גמיש ביניהן באים לידי ביטוי בסדרה בכמה אופנים : באמצעות תכנים העוסקים במישרין בדיבור בשתי השפות ובמעברים ביניהן ; באמצעות היכרות עם אוצר מילים ושמות דומים בעברית ובערבית ; באמצעות הצבעה על דמיון ושוני בין שתי השפות בתופעות ובמבנים לשוניים ; באמצעות שימוש פונקציונלי בשפה הערבית בספר הלימוד בהוראות, במילונים ובהסברים לשוניים ; באמצעות ייצוג של מצבי תקשורת טבעיים בין דוברי עברית לדוברי ערבית ; ובאמצעות ייצוג גרפי של השפות עברית וערבית באיורים ( ולעתים גם של אנגלית ) . התרגומים לערבית תורמים גם לחיזוק תחושת המסוגלות של התלמידים בתהליך רכישת השפה העברית, והם מוזמנים להתבונן באיורים שוב ושוב לקרוא את השיחות והסיפורים ולהאזין להם גם בבית, עם ההורים . עם זאת, בספר לכיתה ה הורדנו את התרגום במרבית ההוראות לתרגילים, בהתאמה להתקדמות התלמידים וביכולתם להבין אותן בשפה העברית . קידום פדגוגיה מוטת עתיד , "המספקת מענה לאתגרים הנגזרים מהמגמות העתידיות ומכשירה את הלומדים לקראת חיים עתידיים בסביבה מורכבת, אי - ודאית ורצופת תמורות", 8 הוא אחד החידושים המרכזיים בסדרה "מדברים בעברית" . התכנים, דרכי הלמידה וההוראה, כמו גם העיצוב והאיורים, עוסקים במודעות גבוהה לתפיסות של רב - תרבותיות, גלוקליות, שוויון מגדרי, שיתופיות ויזמות או משקפים תפיסות אלה . הנושאים בספרי הסדרה נעים בין הכללי לפרטי, בין הגלובלי למקומי, בין מבט - על למבט חקרני ואמפתי בפרטים . ייצוג רב ניתן לסגנונות חיים שונים, מקומיים ורחוקים, ולאתגרים אקולוגיים וחברתיים שבני אדם עומדים בפניהם בכל רחבי העולם . ייצוג בולט ניתן גם לשימוש בטכנולוגיות תקשורת וברשתות חברתיות לשם איתור מידע וסנתוזו וככלי לפתרון בעיות וליצירת מיזמים משותפים, וגם לערכים כמו עידוד חשיבה ביקורתית, יצירתיות ופיתוח היכולת לראות את העולם מבעד לעיניהם של אחרים . אנו מאמינים כי פיתוח כישורי חיים אלה, לצד פיתוח הכישורים הלשוניים ויכולת ההבנה וההבעה של התלמידים בעברית ( לצד השפות ערבית ואנגלית ) , יסייעו להם בהשתלבות בחברה ובתעסוקה, המקומיות והגלובלית, בבגרותם . יצירת הנעה ( מוטיבציה ) והנאה היא אחת המטרות המרכזיות בספרי הסדרה, המכוונת לעורר חדוות למידה, עניין ומעורבות בתהליך רכישת השפה העברית . לשם כך נכתבו או נבחרו במיוחד לספרי הסדרה סיפורים, שיחות וקטעי מידע, המתאימים לגיל הלומדים ומזמנים מעורבות רגשית ומעורבות קוגניטיבית כאחת . לצידם מופיעים איורים מחויכים, מילונים ושאלות המעוררות סקרנות להמשך הקריאה, ואלה מסייעים לתחושת המסוגלות בהבנה ובהפקה ומחזקים אותה . בסיפורים ובקטעי המידע שזורים גם נושאים ערכיים שעולים בחיי היום - יום, המעודדים חשיבה ביקורתית ורגישות בין - אישית וחברתית . 7 מועצת אירופה, היחידה למדיניות שפה, שטרסבורג ( 2016 ) . מסגרת התייחסות אירופית משותפת לשפות : למידה, הוראה, הערכה ( מהא"ם ) . תרגום : רחל מדר . https : / / nite . org . il / files / CEFR . pdf 8 מועצת אירופה, היחידה למדיניות שפה, שטרסבורג ( 2016 ) . מסגרת התייחסות אירופית משותפת לשפות : למידה, הוראה, הערכה ( מהא"ם ) . תרגום : רחל מדר . https : / / nite . org . il / files / CEFR . pdf ה
|
|