עמוד:85

85 מָ ה הַ הֶ בְ דֵ ל ? ד וֹ מִ י ם וְ גַ ם ש וֹ נִ י ם יְ לָ דִ י ם בָּ ע וֹ לָ ם הַ מַ יִ ם בָּ ע וֹ לָ ם דִיאָה שָאֲלָה אֶת אַרְמָאן עוֹד הַרְבֵּה פְּעָמִים לָמָה הוּא לֹא קוֹנֶה דְלִי חָדָש . בַּסוֹף אָמַר לָה אַרְמָאן : "אִם אַתְ רוֹצָה לָדַעַת לָמָה, אַתְ יְכוֹלָה לָבוֹא אִיתִי הַיוֹם לַנַחַל ! " אַרְמָאן וְדִיאָה הִתְחִילוּ לָלֶכֶת בַּדֶרֶךְ לַנַחַל . בְּצַד אֶחָד שֶל הַדֶרֶךְ הָיוּ רַק אֲבָנִים וְחוֹל, אֲבָל בַּצַד הַשֵנִי הָיוּ פְּרָחִים יָפִים וְצִבְעוֹנִיִים . כְּשֶדִיאָה רָאֲתָה אֶת הַפְּרָחִים, הִיא הִתְרַגְשָה . "כָּל כָּךְ יָפֶה כָּאן ! " הִיא אָמְרָה, "אֲבָל לָמָה יֵש פְּרָחִים רַק בַּצַד הַזֶה שֶל הַדֶרֶךְ ? " אַרְמָאן חִייֵךְ וְאָמַר : "זֶה הַצַד שֶל הַדְלִי עִם הַחוֹר . בְּכָל יוֹם, כְּשֶאֲנִי חוֹזֵר מֵהַנַחַל, הַמַיִם מְטַפְטְפִים מֵהַחוֹר עַל הָאֲדָמָה, וְכָכָה הַפְּרָחִים יְכוֹלִים לִגְדוֹל . כְּשֶאֲנִי הוֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְרוֹאֶה אֶת הַפְּרָחִים הַיָפִים, הַלֵב שֶלִי שָׂמֵחַ - וְאָז הַדֶרֶךְ הָאֲרוּכָּה וְהַקָשָה נִרְאֵית לִי קְצָרָה וְקַלָה יוֹתֵר . " דִיאָה הִסְתַכְּלָה עַל אַרְמָאן וְחִייְכָה . "עַכְשָיו אַתְ מְבִינָה אוֹתִי ? " שָאַל אַרְמָאן . צַד / צְדָדִים جانب / جوانب "כֵּן," אָמְרָה דִיאָה, "עַכְשָיו אֲנִי מְבִינָה . " קַלָה سهلة ( 20 ) ( 25 ) ( 30 )

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר