עמוד:132

אֲבָל יַנְשׁוּף הִמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד, וְהִשְׁתַמֵשׁ בְּמִלִים אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר חָזַר לַנְקֻדָה שֶׁמִמֶנָה הִתְחִיל, וְהִסְבִּיר שֶׁמִי שֶׁאָמוּר לִכְתֹב אֶת הַפִּתְקָה הוּא כְּרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין . "הוּא זֶה שֶׁכָּתַב בִּשְׁבִילִי אֶת הַהוֹדָעוֹת שֶׁתְלוּיוֹת אֶצְלִי בַּכְּנִיסָה . רָאִיתָ אוֹתָן, פּוּ ? " בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה פּוּ כְּבָר עָנָה פַּעַם "כֵּן" וּפַעַם "לֹא", בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, עַל כָּל מָה שֶׁיַנְשׁוּף אָמַר, וּמִפְּנֵי שֶׁבַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הוּא אָמַר "כֵּן, כֵּן", עַכְשָׁו הוּא אָמַר "לֹא, בֶּאֱמֶת שֶׁלֹא", מִבְּלִי לָדַעַת בִּכְלָל עַל מָה יַנְשׁוּף מְדַבֵּר . "לֹא רָאִיתָאוֹתָן ? " אָמַר יַנְשׁוּף, מֻפְתָע בְּמִקְצָת . "בּוֹא נִסְתַכֵּל עֲלֵיהֶן עַכְשָׁו . " וְהֵם יָצְאוּ הַחוּצָה, וּפּוּ הִבִּיט בַּמַקוֹשׁ וּבַפִּתְקָה שֶׁמִתַחְתָיו, וְהִבִּיט בְּחֶבֶל הַפַּעֲמוֹן וּבַפִּתְקָה שֶׁמִתַחְתָיו, וּכְכָל שֶׁהִבִּיט בְּחֶבֶל הַפַּעֲמוֹן, כָּךְ הָיָה נִדְמֶה לוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁהוּא כְּבָר רָאָה מַשֶׁהוּ כָּזֶה, אֵיפֹשֶׁהוּ, מָתַיְשֶׁהוּ . "חֶבֶל מַקְסִים, לֹא ? " אָמַר יַנְשׁוּף . פּוּ הִנְהֵן . "הוּא מַזְכִּיר לִי מַשֶׁהוּ," אָמַר . "אֲבָל אֲנִי לֹא מַצְלִיחַלַחֲשֹׁב מָה . אֵיפֹה מָצָאתָ אוֹתוֹ ? " "נִתְקַלְתִי בּוֹ בְּמִקְרֶה בַּיַעַר . הוּא הָיָה תָלוּי עַל אֵיזֶה שִׂיחַ, וּבַהַתְחָלָה חָשַׁבְתִי שֶׁמִישֶׁהוּ גָר שָׁם, אָז צִלְצַלְתִי בּוֹ, וְשׁוּם דָבָר לֹא קָרָה, אָז צִלְצַלְתִי בּוֹ עוֹד פַּעַם בְּקוֹל רָם מְאוֹד, וְאָז הוּא נִתְלַשׁ וְנִשְׁאַר לִי בַּיָד, וְהָיָה נִרְאֶה שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה אוֹתוֹ, אָז לָקַחְתִי אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וְ - " "יַנְשׁוּף," אָמַר פּוּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ, "עָשִׂיתָ טָעוּת . מִישֶׁהוּ כֵּן רוֹצֶה אוֹתוֹ . " "מִי ? " "אִיָה, הֶחָבֵר הַיָקָר שֶׁלִי אִיָה . הוּא - הוּא אָהַב אוֹתוֹ . " הֶמְשֵׁךְ . . . 132

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר