עמוד:127

עַד שֶׁחָזַר לְאוֹתוֹ מַצָב שֶׁבּוֹ עָמַד בַּהַתְחָלָה, וְאָז הוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ וְהִבִּיט בֵּין הָרַגְלַיִם הַקִדְמִיוֹת, וּלְבַסוֹף, בַּאֲנָחָה אֲרֻכָּה וַעֲצוּבָה, אָמַר : "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָה צוֹדֵק . " "בֶּטַח שֶׁאֲנִי צוֹדֵק . " אָמַר פּוּ . "עַכְשָׁו הַכֹּל הִתְבַּהֵר," אָמַר אִיָה בְּקוֹל עָגוּם, "זֶה מַסְבִּיר הַכֹּל . לֹא פֶּלֶא . " "בֶּטַח הִשְׁאַרְתָ אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא מָקוֹם," אָמַר פּוּ הַדֹב . "בֶּטַח מִישֶׁהוּ לָקַח אוֹתוֹ," אָמַר אִיָה . "כָּל כָּךְ מַתְאִים לָהֶם," הוֹסִיף לְאַחַר שְׁתִיקָה אֲרֻכָּה . פּוּ הִרְגִישׁ שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהַגִיד עַל זֶה מַשֶׁהוּ מוֹעִיל, אֲבָל לֹא יָדַע בְּדִיוּק מָה, וּבִמְקוֹם זֶה הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ מוֹעִיל . "אִיָה," הוּא אָמַר בַּחֲגִיגִיוּת, "אֲנִי, פּוּ הַדֹב, אֶמְצָא לְךָ אֶת הַזָנָב . " "תוֹדָה, פּוּ," עָנָה אִיָה, "אַתָה חָבֵר אֲמִתִי," אָמַר . "בְּנִגוּד לַאֲחֵרִים . " וְכָךְ יָצָא פּוּ הַדֹב לְחַפֵּשׂ אֶת הַזָנָב שֶׁל אִיָה . הַזָנָב שֶׁל אִיָה נֶעֱלַם . מָה אִיָה חוֹשֵׁב ? הַקִיפוּ אֶת הַתְשׁוּבָה הַנְכוֹנָה . מִי הֵם הַמִשְׁתַתְפִים בַּפֶּרֶק הַזֶה ? הַקִיפוּ אֶת הַתְשׁוּבוֹת הַנְכוֹנוֹת . מִי הִבְטִיחַ לְחַפֵּשׂ אֶת הַזָנָב הָאָבוּד ? כִּתְבוּ . אִיָה הַחֲמוֹר • חֲזַרְזִיר • פּוּ הַדֹב • יַנְשׁוּף • שֶׁהוּא הִשְׁאִיר אֶת הַזָנָב בְּאֵיזֶה מָקוֹם • שֶׁהַזָנָב נָשַׁר לוֹ בַּדֶרֶךְ • שֶׁמִישֶׁהוּ לָקַח אֶת הַזָנָב הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא . . . 127

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר