|
|
עמוד:102
102 א . שִׁקוּף 7 תְמוּנוֹת כְּמוֹ בַּמַרְאָה יְכוֹלוֹת לְהִתְקַבֵּל לִפְעָמִים גַם בִּזְכוּכִית אוֹ בְּמַיִם שְׁקֵטִים וּצְלוּלִים . לַתְמוּנוֹת הָאֵלֶה קוֹרְאִים הִשְׁתַקְפֻיוֹת . א . סַרְטְטוּ בַּתַצְלוּם קַו שֶׁיַפְרִיד בֵּין הַדְמוּת הָאֲמִתִית לְבֵין הַהִשְׁתַקְפוּת שֶׁלָה . ב . הַנִיחוּ אֶת הַמַרְאָה עַל הַקַו שֶׁסִרְטַטְתֶם . המורה מקריא / ה מָה מַרְאָה הַמַרְאָה ? הִסְתַכַּלְתִי בַּמַרְאָה וּפָגַשְׁתִי חָבֵר, הַאִם אוֹתִי עַצְמִי פָּגַשְׁתִי אוֹ אוּלַי מִישֶׁהוּ אַחֵר ? חִיַכְתִי אֵלָיו וְלֹא יָדַעְתִי אֵיךְ יַגִיב, אֲבָל הוּא אֵלַי מִיָד חִיוּךְ הֵשִׁיב ; וְאָז נוֹפַפְתִי לְשָׁלוֹם בְּיָדִי הַיְמָנִית, וְהוּא נוֹפֵף לִי חֲזָרָה בְּיָדוֹ הַשְׂמָאלִית ; קָרַצְתִי בְּעַיִן שְׂמֹאל, וְהוּא קָרַץ בְּעַיִן יָמִין, הַאִם הוּא מְחַקֶה אוֹתִי ? אֲנִי לֹא מֵבִין ? ! הָלַכְתִי שְׁנֵי צְעָדִים אֲחוֹרַנִית, וְגַם הוּא עָשָׂה מִיָד אֶת אוֹתָה הַתַפְנִית ; נָגַעְתִי בְּיָדִי בַּמַרְאָה, מַגָעָה הָיָה קַר, וְהוּא עָשָׂה בְּדִיוּק אֶת אוֹתוֹ הַדָבָר ; פָּגַשְׁתִי בַּהִשְׁתַקְפוּת שֶׁלִי מֵהָעֵבֶר הַשֵׁנִי, וְלֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ מִי מִשְׁנֵינוּ הוּא בְּעֶצֶם אֲנִי . מָה אַתֶם רוֹאִים ? דִיוּן :
|
|