עמוד:20

דוגמה : 3 משני משולשים שווי שוקיים חופפים אפשר לקבל רק שלושה מרובעים שונים : אם מצמידים לאורך אחת השוקיים בסיבוב , מתקבלת מקבילית . אם מצמידים לאורך הבסיס בסיבוב או בהיפוך , מתקבל מעוין . אם מצמידים לאורך אחת השוקיים בהיפוך , מתקבל דלתון . מעניין לציין שכל המרובעים המתקבלים בדרך זו של הצמדת שני משולשים חופפים לאורך צלע הם סימטריים : כשההצמדה נעשית בסיבוב – יש למרובע סימטרייה סיבובית והוא יהיה מקבילית ( מקבילית שאינה מיוחדת או מקבילית מיוחדת – מעוין , מלבן או ריבוע ) . כשההצמדה נעשית בהיפוך – יש למרובע סימטרייה שיקופית והוא יהיה דלתון שאינו מיוחד או מקרה פרטי של דלתון ( מעוין או ריבוע ) . הערה : גם כשלא מתקבל מרובע אלא משולש – המשולש הוא סימטרי . על הגדרות ותכונות הערות לבחירת ההגדרות א . לכל אחד מסוגי המרובעים יכולות להיות הגדרות שונות . מבחינה מתמטית אפשר לבחור בכל אחת מההגדרות . הבחירה כאן היא בהגדרות המציגות כל מרובע באופן עצמאי ואינן דורשות מלכתחילה את הבנת קשרי ההכלה בין סוגי המרובעים , משום שהבנת קשרים אלה דורשת חשיבה לוגית ברמה גבוהה יותר , וכדאי לעסוק בה לאחר שהתלמידים מכירים כל מרובע בפני עצמו . להלן שתי דוגמאות : אפשר להגדיר מלבן בדרכים שונות , למשל : - מלבן הוא מקבילית שיש לה זווית ישרה . - מלבן הוא מרובע שכל זוויותיו ישרות . כדאי להשתמש בהגדרה השנייה כדי להציג את המלבן , מכיוון שהגדרה זו אינה תלויה בהכרת המושג " מקבילית " . את הקשר בין המלבן למקבילית יחקרו התלמידים בנפרד . הגדרת המלבן המבוססת על ארבע הזוויות הישרות שלו מתאימה גם לדימוי הוויזואלי של המלבן ולאופן הבדיקה של התלמידים . למעוין נבחרה ההגדרה הזאת : מעוין הוא מרובע שכל צלעותיו שוות זו לזו . לא נבחרה הגדרה המסתמכת על מקבילית או על דלתון ( למשל : מעוין הוא מקבילית שיש לה זוג צלעות סמוכות שוות ) משום שהגדרה כזו מסתמכת מראש על קשרי ההכלה בין המרובעים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר