עמוד:70

יוצא מן הכלל עמוד – 173 ראו פירוט בסוף המדריך ( עמודים 104 – 95 ) בפעילות 6 כדאי להדגיש שכדי לענות על השאלות יש להשתמש בנתונים שבטבלה וגם בתשובות לשאלות קודמות . יש תלמידים המתקשים בפעילות הזאת בשל מורכבות התיאור המילולי של קווי הרכבת המוזכרים . כדי להקל עליהם , כל אחד מקווי הרכבת מסומן בצבע אחר . אחרי פתרון הבעיות שבסעיפים א – ג הטבלה מלאה , ויש להתבונן בכל הנתונים כדי לענות על השאלה בסעיף ד . בסעיף הזה המטרה היא שהתלמידים ייעזרו באומדן בחישובים . פעילות 7 עוסקת בשני סוגי רכבות של רכבת ישראל : רכבת דו - קומתית ( הרכבת האדומה ) ורכבת חד - קומתית ( הרכבת הכחולה ) . כדאי לוודא שכל התלמידים בכיתה מבינים שמדובר בסוגי קרונות שונים , ומכך נובע ההבדל במספר המושבים בכל קרון . כמו כן התלמידים לומדים את המושג " קרון ניהוג " , שככל הנראה רובם לא הכירו קודם : קרון ניהוג הוא קרון המשמש בחלקו לנהיגה ברכבת , ולכן מספר המושבים בו קטן מזה שבקרון רגיל . חשוב לשים לב בחישובים שבכל רכבת יש קרון ניהוג אחד ( לפחות ) . סעיף ב בפעילות 7 הוא סעיף אתגר . מומלץ לבקש מהתלמידים הסבר לדרך הפתרון שלהם . בעיות מהסוג הזה יילמדו בצורה יסודית ומסודרת בהמשך הפרק . בסעיף נתון שלכל 20 תלמידים מתלווה מבוגר . לפיכך ל - 600 תלמידים מצטרפים 30 מבוגרים ( , ( 600 : 20 = 30 כלומר יש 630 נוסעים בסך הכול ( . ( 600 + 30 = 630 יש להשתמש בנתון הזה של מספר הנוסעים הכולל כדי לענות על השאלה שבחלק השני של הסעיף הזה . כדי לחשב את מספר הקרונות בכל אחת מהרכבות , התלמידים יכולים להיעזר בדרך של נסייה וטעייה ולבדוק עבור כל אחד מסוגי הרכבות מה מספר הנוסעים הכולל שאפשר להושיב בקרון ניהוג אחד ומספר משתנה של קרונות רגילים . בסעיף ג התלמידים כותבים בעיה מילולית משלהם ופותרים אותה . מומלץ להציג בכיתה מגוון בעיות שכתבו התלמידים ולבקש מחבריהם לנסות לפתור אותן . העיסוק בבעיות שכתבו התלמידים מרחיב את מגוון הבעיות שהתלמידים נחשפים אליהן , מאפשר למורה להתחבר אל תחומי העניין של התלמידים ומשמש גם לבדיקת הרמה שלהם . במחקרים נמצא שככל שהתלמידים כותבים בעיות מורכבות יותר , כך הם יודעים לפתור בעיות מורכבות יותר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר