עמוד:15

לאחר שהתלמידים פותרים את הסעיף , כדאי לדון בתשובותיהם ולשאול אותם איך הם ידעו אילו שברים מתאימים . אם יש תלמידים שאינם יודעים אילו שברים מתאימים , אפשר להשאיר את השאלה פתוחה ולחזור אליה אחרי פעילות . 2 בפעילות 2 יש להשתמש בפסים לגזירה המצורפים בסוף הספר . גוזרים את הפסים ומוצאים בעזרתם נקודות על ישר מספרים שאורך קטע היחידה בו הוא כאורך הפס . הפעילות הזאת עוזרת לתלמידים לקשר בין משמעות השבר כחלק משלם למשמעות השבר כנקודה על ישר המספרים . תחילה משתמשים בפס שלם כדי לסמן את המספרים השלמים על הישר ומבינים שהמרווח בין כל שני מספרים שלמים שווה לאורך הפס . לאחר מכן משתמשים בפסים כדי לסמן על הישר שברים קטנים מ - , 1 שברים גדולים מ - 1 ומספרים מעורבים . כדאי לפתור את סעיף א בהנחיית המורה ולקיים את הדיון שאחריו . את סעיפים ב –ד התלמידים יכולים לפתור באופן עצמאי . בסעיף ד על התלמידים להשתמש בפס שאינו מחולק . לאחר שהם מקפלים אותו לשני חלקים שווים ופותחים את הקיפול , נוצר קו המחלק את הפס לשני חלקים שווים , ואפשר לסמן בעזרתו חצאים ( למשל 3 2 1 2 . ( 1 1 2 כדי לסמן את 3 4 לקפל את הפס פעמיים – לקפל אותו לשני חלקים שווים , ואז לקפל שוב את הפס המקופל לשני חלקים שווים . כשפותחים את כל הקיפולים מקבלים פס המחולק ל - 4 חלקים שווים . בפעילויות 5 – 3 התלמידים מתבקשים לסמן שברים על ישרי מספרים נתונים . בפעילויות 3 ו - 4 עליהם לסמן שבר אחד על שלושה ישרי מספרים . הישרים הנתונים שווים זה לזה באורכם , אך בכל אחד מהם קטע היחידה באורך שונה . מיקום השבר תלוי באורך של קטע היחידה , ולכן בכל ישר יש לסמן את השבר במקום אחר . חשוב לוודא שהתלמידים מבינים שבישר המספרים קטע היחידה , כלומר הקטע שבין כל שני מספרים שלמים עוקבים , הוא היחידה השלמה ולא הישר כולו . למשל , בישר הזה שבפעילות מקומו 3 יהיו תלמידים של השבר שיסמנו 1 3 בטעות ליד השנת את הראשונה השבר 1 3 בשנת מימין ל של , 0 - מספר כלומר 1 2 משום מאורך שזהו הקטע 1 3 מאורך בין 0 ל - הישר . : 1 בפעילות 5 התלמידים בוחרים על איזה ישר לסמן כל שבר : . 5 בחרו את הישר המתאים לכתיבת כל שבר וכתבו אותו במקום המתאים : את השבר , 4 5 למשל , נוח לסמן על הישר שבו כל קטע יחידה מחולק ל - 5 חלקים שווים , כלומר הישר התחתון .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר