|
|
עמוד:72
פעילות - 7 בפעילות זו התלמידים מתבקשים להשלים להשלים את כל המשפטים בעזרת " את " + שם עצם מיודע . בפעילויות הבאות ( 12 , 9 , 8 ) הם יתבקשו להחליט אם נדרש להוסיף " את " למשפט או לא . לפני ההשלמה של פעילות 7 התלמידים יכולים לסמן בכל משפט מהו שם העצם שצריך להיות מיודע ( לדוגמה : סיפור - את הסיפור ) . אפשר לתווך זאת כך : מה התלמידים קוראים ? סיפור . איזה סיפור ? את הסיפור על האריה והעכבר . תרגול דומה ניתן למצוא בחלק " עוד תרגילים ... " : בספר הלימוד בתרגיל 2 בעמוד . 181 פינת הלשון מילת היחס " את " – הנושא הלשוני ביחידה זו הוא השימוש במילת היחס " את " בעברית . מילה זו לא קיימת בערבית , לכן יש צורך בתרגול רב כדי שהתלמידים יוכלו לשלב אותה באופן טבעי בדיבור . את הוראת הנושא חילקנו לשניים : ביחידה זו עוסקים ב " את ה ... " ( " את " + שם עצם מיודע ) , ובפרק השלישי ביחידה 1 מציגים ומתרגלים את המקרה השני שבו משתמשים במילה " את " – לפני שמות פרטיים , שמות מקומות ולפני המילים " אבא " , " אימא " , " סבא " ו " סבתא " . ההסבר המובא כאן הוא לידיעת המורים , ואין צורך להביא אותו בפני התלמידים : פעלים רבים בשפה צריכים מילות יחס כדי לחבר בינם ובין מילים אחרות במשפט , למשל : " צפיתי בטלוויזיה כל הערב " , " אנחנו אוהבים את הספר הזה " . מילת היחס " את " היא מילה מיוחדת , שכן היא באה רק לפני שמות מיודעים ( ביחס של מושא ישיר ) , למשל שמות שלפניהם הא הידיעה : אני כותבת ספר - אני כותבת את הספר הזה . אנחנו רואים אנשים - אנחנו רואים את האנשים הגבוהים . שמות פרטיים מיודעים אוטומטית , לכן המילה " את " מופיעה גם לפניהם : " אני רואה את יסמין . " חוק נוסף : רק מילת יחס אחת קושרת בין שם עצם לפועל , לכן לא יבואו שתי מילות יחס זו אחרי זו בסמוך לפועל אחד . לדוגמה : " אני יושבת על הכיסא" – לא צריך " את " .
|
|