עמוד:6

הנה כמה מאפיינים של תלמידים בכיתות אלו ושל סביבתם : מבחינה מערכתית : המעבר מגן חובה לבית הספר היסודי הוא משמעותי ומעלה תחושות ותגובות מגוונות . בצד ההתרגשות והשמחה , יש בכניסה לבית הספר שינויים וחידושים מעוררי חששות ולחצים . מרחב חדש גדול ולא מוכר , כיתה חדשה ומורה חדשה , ודרישות לימודיות שונות הדורשות מיומנויות חדשות . אצל הילדים עלולה להתעורר נסיגה חברתית - רגשית הכוללת תופעות של לעג ותוקפנות , ולחלופין יכולות להתעורר תחושות של לכידות , אכפתיות והתחשבות – תלוי בהכוונה של המבוגרים . מבחינה חברתית : בגילאים האלה הילדים מכירים את חברת הילדים החדשה שתלווה אותם שנים רבות . במקרים רבים ילדים יתחילו את כיתה א ' ויסיימו את כיתה ו ' עם אותם התלמידים , ולכן ישנה חשיבות רבה לגיבוש , להקניית ערכים חברתיים ולשיפור היכולות החברתיות של התלמידים מתחילת הדרך . כך אפשר לסייע להם להתחבר , להרגיש שייכים ולמצוא את מקומם . על התלמידים להשתמש בכל המיומנויות החברתיות שרכשו וללמוד מיומנויות חדשות על מנת להתחבר , להתגבש ולהכיר את חבריהם לכיתה . במיוחד עליהם לשכלל את יכולתם לפתור סכסוכים וחילוקי דעות ולהבין את זווית הראייה של הזולת ( בסיס האמפתיה ) . ככל שהילדים גדלים ומתפתחים , הקשרים החברתיים הופכים להיות חשובים יותר . קשרים חברתיים נוצרים לשם הנאה ומשחק אך גם בעקבות מציאת תחומי עניין משותפים או תכונות אופי משותפות . בגילאים אלו הילדים מתחילים לגבש חברויות טובות עם ילד אחד או שניים , ובגדול מעדיפים לרוב לשחק עם בני מינם . בשלב הזה ייתכנו קונפליקטים , אך הילדים כבר בעלי יכולת לבצע משא ומתן כדי לפתור אותם , ובגיל זה נהנים משיתופי פעולה להשגת מטרה משותפת . בנוסף , בגילאים אלו הילדים בדרך כלל מבינים שפעולות מילוליות עדיפות על פני פעולות פיזיות כמו אלימות ותוקפנות , ולכן הפגיעות הן יותר מילולית ופחות פיזיות . מכיוון שילדים בגיל זה הם בעלי יכולות טובות יותר לשלוט על התנהגותם ורגשותיהם , הם מצליחים להתמודד בצורה טובה יותר עם משחקים המערבים חוקים , כמו גם עם ניצחונות והפסדים . בכלל , הם בעלי יכולת טובה יותר להבין חוקים ואף אוהבים אותם , מפני שחוקים מרגיעים את תחושות החרדה שלהם . סדר ומשמעת מאפשרים לילדים בגיל זה לחוש בטוחים במה שאחרת עלול להיות עולם מפחיד ומבלבל . מבחינת יכולות חשיבה : בגיל הזה הילדים עוברים בהדרגה מחשיבה שהיא יותר אסוציאטיבית ואגוצנטרית אל חשיבה שהיא יותר לוגית וקונקרטית , המאפשרת להבין תופעות מדעיות , חברתיות ורגשיות . במיוחד מעניינת התפתחות היכולת למנטליזציה ( על פי פונגי ) . מדובר ביכולת להבין את עולמך הפנימי ואת עולמם הפנימי של אחרים . לראות את עצמך מבחוץ ואת האחרים מבפנים . להבין שיש לך ולאחרים 'עולם פנימי ' , מחשבות , פרשנויות , רגשות , משאלות , חרדות , קונפליקטים ועוד . ברצף ההתפתחות , יכולת זו היא הפוכה לאגוצנטריות . בגיל 6 היכולת הזו כבר קיימת , והיא מתפתחת דרך המודל והתמיכה של הורים ודמויות חינוך משמעותיות המתייחסות לעולמו הפנימי של הילד ( ' אתה רעב עכשיו ' , ' אתה עצוב ' , וגם לעולמם הפנימי ' אני מבינה אותך ... ' ) . כאשר יכולת המנטליזציה מתפתחת , ילדים מתחילים להבין שייתכן שמה שרואים לא תמיד נכון – שיש פער בין מה שרואים למצב הפנימי – אדם מחייך יכול להיות עצוב . זה הבסיס להעמדת פנים , וגם בסיס לשקרים , הולכת שולל , בדיחות , תעלולים וטריקים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר