עמוד:57

מהלך ההוראה בפרק יחידה א - סרטוט קטעים מאונכים ( תזכורת ) ( עמ ' 116 ) ביחידה זו עוסקים בתזכורת למושג קטעים מאונכים שנלמד בכיתה ד ' . הפעילויות כאן משמשות הכנה להגדרה של גובה של משולש או גובה של מקבילית . בפעילויות עוסקים בבנייה ובזיהוי של קטעים מאונכים . הבנייה של קטעים מאונכים נעשית בעזרת משולש סרטוט , כמו שמודגם בסעיף . 1 הזיהוי של קטעים מאונכים נעשה על ידי בדיקת הזווית הנוצרת בנקודת החיתוך של הקטעים ( או המשכיהם ) . לשם כך אפשר להיעזר במשולש סרטוט או בפינה של כרטיס מלבני . חשוב להקפיד על שימוש נכון של התלמידים במושג מאונך . ניתן לומר : ישר ( או קטע ) מאונך לישר אחר או שני ישרים ( או קטעים ) מאונכים זה לזה . יחידה ב - בארץ הניצבים ( עמ ' 123 - 117 ) ביחידה זו עוסקים בהכרת מודל הניצבים ( עמ ' . ( 120 - 117 הפעילויות במודל זה מתבצעות בעזרת שקף הניצבים המצורף לחוברת . כמו כן עוסקים בסרטוט של אנכים בעזרת סרגל הגובה ( עמ' 122 - 121 ) הנמצא במארז האבזרים לכיתה ה ' . יש כאן פעילויות שונות של זיהוי ובנייה , כאשר באופן הדרגתי מוסיפים להם אילוצים ברמות שונות ( כמו נקודת המוצא של קטע , גודל הקטע וכו ' ) . יחידה ג - גובה של משולש ( עמ ' 131 - 125 ) ביחידה זו התלמידים עוסקים בהגדרת גובה של משולש . הגדרה זו מורכבת וקשה לחלק מהתלמידים בגלל ההתמקדות בכמה מרכיבים בו - זמנית : קדקוד , צלע שמולו ואנך . יש תלמידים שמתקשים לזהות את הצלע הנמצאת מול קדקוד מסוים או לזהות את הקדקוד הנמצא מול צלע מסוימת ( בייחוד במשולשים קהי - זווית , כאשר מדובר על קדקוד של זווית חדה ) . לכן הפעילויות בעמודים 126 - 125 מתמקדות בפיתוח היכולת של התלמידים לראות בו - זמנית צלע במשולש והקדקוד שמולה או קדקוד במשולש והצלע שמולו . יחידה ד - גובה של מקבילית ( עמ ' 142 - 133 ) כמו בתחילת הפרק גם כאן , בעמודים , 136 - 133 התלמידים עוסקים במודל לגובה במקבילית - מודל הניצבים . כללי הבנייה המתוארים בעמוד 133 מתאימים להגדרה של גובה של מקבילית . הרצפה מייצגת צלע של מקבילית , והניצב המונח עליה ונוגע בקדקוד שמולה מתאים לגובה לצלע זו . גם כאן העבודה במודל משמשת הכנה להגדרה של גובה של מקבילית ומבליטה את תכונותיו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר