עמוד:33

יחידה ח ( עמ ' 44 - 42 ) עוסקת בריבוע . יש להסב את תשומת לבם של התלמידים להבדל בין המושג מרובע לבין המושג ריבוע . לשתי מילים אלה יש אותו שורש - רבע , וזו אחת הסיבות לבלבול אצל התלמידים . ואולם שני המושגים שונים במשמעותם : מרובע הוא כל מצולע שיש לו ארבע צלעות , ואילו ריבוע הוא מרובע מיוחד שכל צלעותיו שוות וכל זוויותיו ישרות . בהגדרת הריבוע מדגישים שיש שני סוגים של דרישות : דרישה בנוגע לצלעות ( כל הצלעות שוות ) ודרישה בנוגע לזוויות ( כל הזוויות ישרות ) . מבחינת התכונות חשוב לציין שתכונות הריבוע כוללות את כל התכונות של המקבילית , הדלתון , המלבן והמעוין ( אפשר לראות זו בטבלה המסכמת ) . יחידה ט ( עמ ' 52 - 45 ) עוסקת במשפחת המרובעים , כלומר , בראייה כוללת של כל סוגי המרובעים שנלמדו עד כה ובקשרים ביניהם . להמחשת הקשרים בין המרובעים השונים אנו נעזרים בפעילות " המרובעים חוגגים " ( עמ ' , ( 48 - 47 שבה הדרישה שבכל הגדרה משמשת " קריטריון כניסה למסיבה " . באופן כזה נוח יותר להבין מדוע מרובע מסוים יכול " להשתתף בכמה מסיבות " - כלומר , לקיים כמה הגדרות . כך קורה , למשל , שהמלבן יכול להיכנס ל " מסיבת המקביליות " ( פרט להשתתפותו ב " מסיבת המלבנים " ) . במילים אחרות - המלבן הוא גם מקבילית . יש תלמידים המתקשים בראיית הקשרים בין המרובעים , ולכן די שיעסקו רק בכיוון הפשוט יותר " מהצורה לתכונה " , כלומר ביכולת לבחון צורה נתונה ולהחליט אם היא עומדת בהגדרות השונות . פעילויות בכיוון ההפוך , " מתכונה לצורה " , סומנו כאתגר ( עמ ' . ( 50 - 49 יחידה י ( עמ ' 60 - 54 ) עוסקת באלכסונים במרובעים שונים ובתכונותיהם . את המושג אלכסון הכירו התלמידים כבר בכיתה ד ' , אבל חשוב לחזור עליו , בייחוד כדי להתגבר על השגיאות האופייניות הקשורות אליו : התלמידים מתקשים לקבל את העובדה שאלכסון יכול להיות בכל כיוון ( גם , למשל , מאוזן ) בגלל השימוש הרווח במילה " אלכסון " בחיי היומיום , המרמז על כיוון מסוים . התלמידים חושבים שאלכסון חייב להיות בתוך המצולע ומתקשים לזהות אלכסון כאשר הוא נמצא , למשל , מחוץ למצולע או חלקו בפנים וחלקו מחוץ למצולע . ביחידה זו אנו מתמקדים בבדיקה של שתי תכונות של אלכסונים במרובעים : בדיקה אם אלכסונים שווים זה לזה ובדיקה אם הם מאונכים זה לזה . התלמידים בודקים אם שתי התכונות האלה מתקיימות בסוגים שונים של מרובעים . בשלב זה איננו עוסקים בתכונות אחרות של אלכסונים ( כמו חציית זוויות וכדומה ) . יחידה יא ( עמ ' 62 - 61 ) משלימה את משפחת המרובעים במרובע נוסף - טרפז . חשוב לדעתנו שהתלמידים יכירו אותו מהסיבות האלה : א . כדי שיקבלו תמונה שלמה יותר על משפחת המרובעים . ב . המושג טרפז מוכר בדרך כלל מחיי היומיום , אבל לעתים קרובות זו הכרה חלקית בלבד . למשל : תלמידים מזהים טרפז רק כאשר צורתו דומה לטרפז שווה - שוקיים , והוא מונח " בצורה טיפוסית " ( הבסיסים מאוזנים ) כך :

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר