|
|
עמוד:4
הקדמה פרק זה עוסק בהעמקה ובהרחבה של הכרת מרובעים ותכונותיהם כהמשך לפעילויות בכיתות הקודמות . כמו כן הפרק עוסק במבט כולל על הקשרים בין המרובעים השונים . שלוש היחידות הראשונות של הפרק ( יחידות א - ג ) עוסקות בתזכורת בנושא מצולעים : הגדרת מצולעים שונים ומרכיביהם , קדקודים , צלעות וזוויות . הלימוד נעשה בעזרת שני מודלים שהכירו התלמידים בשנים קודמות : רצועות ( לבניית מצולעים וחקירת חלק מתכונותיהם ) ולוח נקודות 5 × 5 ( לסרטוט מצולעים שונים ולחקירתם ) . לרוב הפעילויות שנדרש בהן לוח מצורפים לוחות נקודות שבהם יסרטטו התלמידים את הצורות הנדרשות . בסוף החוברת לתלמיד מצורף דף שמצוירים עליו לוחות נקודות לפעילויות שלא צירפנו להן לוח וכן לסרטוטים נוספים לפי צורך . אפשר גם לתת לתלמידים להשתמש בלוח מסמרים 5 × 5 לבניית הצורות הנדרשות . לבדיקת זוויות שוות התלמידים משתמשים בעיגול הקרן המסתובבת , שאותו הם הכירו בכיתה ג ' . ביחידה ד עוסקים בהכרת המונחים צלעות סמוכות וצלעות נגדיות במרובע . ביחידה ה מתחילים לעסוק במשפחת המרובעים : בשלב ראשון ( יחידות ה - ח ) מכירים מרובעים מיוחדים , כל אחד בנפרד , בלי לעסוק בקשרים ביניהם : מקבילית , דלתון , מלבן , מעוין וריבוע . בשלב השני , לאחר שמכירים את כל אחד מסוגי המרובעים המיוחדים , עוסקים במשפחת המרובעים : חוקרים את יחסי ההכלה בין המרובעים השונים ואת הקשרים ביניהם ובין תכונותיהם ( יחידה ט ) . ביחידות הבאות עוסקים בחקירות המעשירות את הבנת הקשרים בין המרובעים : תכונות של אלכסונים במרובעים השונים ( יחידה י ) , סימטרייה במרובעים ( יחידה יב ) ובניית מרובעים ממשולשים ( יחידה יג ) . הפרק מסתיים בפעילויות העשרה כלליות ( יחידה טו ) . נוסף על המרובעים שהוזכרו ייחדנו סעיף אחד ( יחידה יא ) גם לטרפז . השוואת תכונותיו של הטרפז לאלה של המרובעים האחרים - בעיקר לאלה של מקבילית - חשובה ומעשירה את הלימוד . ביחידה יד עוסקים בפעילויות על דף משבצות כדי להרחיב את המיומנויות של בניית מצולעים שונים . בלימוד גאומטרייה בבית - הספר היסודי חשוב להדגיש את הצד האינטואיטיבי יותר מאשר את הצד הפורמלי . עם זאת חשוב לעודד את התלמידים המסוגלים לכך להגיע לרמת חשיבה גבוהה יותר ובהסקת מסקנות להסתמך לא רק על ראייה , אלא גם על יחסים לוגיים הנובעים מתכונות ומהגדרות של מרובעים שונים . רבות מן הפעילויות שבפרק נועדו , אם כן , ליצור את הקשר בין יצירת דימויים אינטואיטיביים של המרובעים ( למשל , זיהוי מרובעים שונים גם כאשר הם מסורטטים במצבים לא סטנדרטיים ) לבין היכולת של התלמידים לנסח ולבקר את מסקנותיהם באופן אנליטי ( למשל , לנמק מדוע מרובע מסוים איננו מקבילית ) .
|
|