עמוד:49

יחידה : 2 נזכרים באירוע בר - המצווה ביחידה זאת נקרא קטעים מתוך טקסטים שנכתבו בידי ארבעה אישים המספרים על טקס בר - המצווה שלהם במבט בוגר , שנים רבות לאחר התרחשותו ( עמ ' . ( 197 - 194 במהלך קריאתם של הקטעים חשוב למקד את התלמידים בשתי שאלות : . 1 מהי הצורה שבה צוין האירוע אצל כל אחד מהם ? היכן התקיים האירוע ? מי היה שותף לו ? . 2 מהי החוויה שהכותב מתאר שנים רבות לאחר שהתרחש האירוע ? האם הייתה זאת חוויה טובה או לא ? האם היא תרמה לו במהלך השנים או לא ? הקטעים הם : . 1 תיאור של ביל גרוס לגבי בר - המצווה שלו ( עמ ' - ( 194 הסבו את תשומת לבם של התלמידים למשפט : " גל הפליאה והגאווה בשורשיי היהודיים [ ... ] מעולם לא עזב אותי מאז . " נסו לדייק עם התלמידים את דברי הכותב : האם תחושתו נוצרה בגלל היותו בארה " ב ? האם גם בארץ ניתן ליצור תחושה כזאת ? כמו כן התייחסו לביטוי שהכותב מדגיש בדבריו - " כחבר מלא בקהילה " : האם הם מצליחים להבי את משמעותו של הביטוי הזה ? . 2 תיאור של יוסי שריד לגבי בר - המצווה שלו ( עמ ' – ( 195 בקטע הזה נסו להתמקד בכך שיוסי שריד הרגיש שהטקס אינו נובע מעולמו הרוחני , ואף הוריו לא ראו במעבר הזה משהו משמעותי . בררו : האם גם תלמידיכם נמצאים בהרגשה כזאת ? מה דעתם על כך ? כדאי להקשיב לדעות שונות שעולות בכיתה ולא להציג עמדה מסוימת כנכונה . . 3 תיאור של דן בניה - סרי לגבי טקס בר - המצווה שלו ( עמ ' - ( 196 דן בניה - סרי מתאר את הטקס לפרטיו , ומספר כי בקהילה שסביבו יוחסה חשיבות רבה לנער בר - המצווה ולטקס . חשוב להציג לפני התלמידים את הקהילה ואת הטקסיות שהיא יצרה במטרה לתת לנער את ההרגשה שהוא ' מלך ליום אחד ' . חשוב לציין : הקטע המופיע בספרנו אינו התיאור המלא של טקס בר - המצווה של בניה - סרי . בפועל , כפי שהוא מציין בספרו , הוא לא חגג כך מפני שאביו נהרג כמה חודשים לפני האירוע , והתיאור החגיגי הפך לתיאור של אבל . . 4 תיאור של מאיר דיזנגוף לגבי חגיגת בר - המצווה של בן של ידידים ( עמ ' - ( 197 בתיאור האירוע שדיזנגוף הוזמן אליו , הוא בוחן את הטקס כפי שהוא בעיני הצעירים חבריו של בן - המצווה , שלדעתו הם אינם מעוניינים בו והוא עול בעבורם . דיזנגוף אינו מציין מהו הטקס הטוב בעיניו , אך הוא מדגיש שטקס כזה צריך להיות מאורע מכריע בחיי הנער . יחידה : 3 גיל , 13 - 12 מה זה אומר ? ביחידה זאת , שאנו מעריכים אותה ב - 2 שיעורים , אנו רוצים לבחון את השאלה הגדולה - מדוע גיל 13 לבנים וגיל 12 לבנות נבחר כגיל של בגרות . את הדיון בנושא אנו מתחילים בהצגת גילים שונים בעלי משמעות מיוחדת במדינת ישראל ( בתחתיתו של עמ ' . ( 197 פירוטם של הגילים האלה , והשאלה שלידם , יכולים לפתוח את הדיון . לאחר הדיון אנו ממליצים לעבור ללימוד של שני זוגות העמודים הבאים בחברותות ( עמ ' . ( 201 - 198 הלמידה בחברותא יכולה לאפשר לכל תלמיד ותלמידה להעלות את הדברים הקרובים ללבם , גם אם לא יעלו בסיום הלימוד בחברותות לדיון הקבוצתי . ביחידה זו יש 4 מקורות שונים , שכל אחד מהם מציע היבט אחר לשינוי שחל בנערות ובנערים במהלך שנות ההתבגרות שלהם .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר