עמוד:36

שתי הדמויות שנפגוש - הבן איש חי וברל כצנלסון - הן שתי דמויות שהשפיעו רבות על החברה שבה הן חיו . הם היו אנשים שהאמינו בדבר מה , העבירו אותו לאחרים ופעלו למענו . הבן איש חי - כפי שנראה , בכוח הדיבור שלו , וברל כצנלסון - בפעילות החברתית וביוזמות חברתיות רבות למען כינון ובנייה של חברה שוויונית , עובדת , בארץ ישראל , למען המדינה שתקום בהמשך ( 4 שנים לאחר מותו ) . יחידה : 2 הבן איש חי : " נאה דורש - נאה מקיים" מטרת היחידה להראות שמעורבות חברתית יכולה לבוא לידי ביטוי דרך דוגמה אישית בקהילה ובאמצעות לימוד , הרצאה או שיחה . דרך היכרות עם הרב יוסף חיים - הבן איש חי - יתוודעו התלמידים לדרשותיו הרבות שהשפיעו על הקהילה כולה ועיצבו את אורחותיה מבחינה ערכית ומבחינה דתית . לאחר היכרות קצרה עם הבן איש חי , המקום שבו נולד והדגש על הדרשות שנשא ( עמ ' , ( 137 - 136 אפשר להתחיל במקור הראשון . המקור הראשון , מספרו נפלאים מעשיך ( עמ ' , ( 139 - 137 מחולק לשלושה חלקים : סיפור ראשון : ביקורת לשם שמים - המפגש של התלמיד החכם עם הקבוצה שעושה מעשה אסור , והתוכחה של התלמיד . התוכחה מתקבלת באהדה ובבקשת סליחה . החבורה משלמת לתלמיד החכם כדי לכפר על מעשיה , אבל מצד התלמיד אין עניין של בקשת כסף או תיאור מצב כלכלי ( עמ ' . ( 137 סיפור שני : ביקורת שאינה לשם שמים אלא לצורך תכלית חומרית - אישית מסוימת , לצורך פרנסה . כדאי להשוות עם התלמידים בין התגובה של החבורה בפעם הראשונה לתגובה בפעם השנייה . מה זה מלמד על כוונת המוכיח בכל פעם ? מה צריכה להיות המוטיבציה שלנו כשאנחנו מבקרים מישהו או דבר מה ? ( עמ ' 138 ) סיפור שלישי : הלמידה , נקודת המבט החיצונית , מלמדת את התלמיד החכם על הסיבה לפער בין התגובות השונות בשני המקרים ( עמ ' . ( 139 כדאי לעמוד כאן גם על תפקידו של הבן איש חי בקהילה . מכיוון שדרשותיו השפיעו על אנשי הקהילה , היה חשוב לבן איש חי לדבר ולהעלות נושאים שהוא מאמין שהדיבור עליהם הוא לשם שמים ( ולא לשם מעמד בקהילה , יוקרה וכבוד ) . כאן ניתן לשאול את התלמידים מדוע דרשה , לימוד או הרצאה , יכולים להיחשב גם כמעורבות חברתית מתוך הנלמד על דרשותיו של הבן איש חי ? הדרשה השנייה שהבאנו בהקשר של מעורבות חברתית היא בנושא צדקה וגמילות חסדים ( עמ ' , ( 141 - 140 שם הבן איש חי , בספרו " חסדי אבות " ( פירוש למסכת אבות ) , מציג תפיסה רחבה למצוות הצדקה - לא די שנותנים צדקה , אלא צורת הנתינה , והתחושה שהנותן מעניק לעני המקבל , חשובה באותה המידה . אמירתו של יוסי בן יוחנן ממסכת אבות , " יהי ביתך פתוח לרווחה , ויהיו עניים בני עירך , " מתפרשת בצורה כפולה : מלבד העניים שיגיעו אליך כדי לקבל צדקה , יהיו גם העוזרים בביתך ' עניים לשעבר ' , כדי שיבינו למצוקתם של העניים שמגיעים לבקש עזרה . יש פה קריאה שמתאימה את עצמה לסביבה ( בתקופה ההיא בבגדאד , המשפחות היהודיות נהגו להחזיק עוזרים בבית ) , ורגישות כלפי אותם עניים . מי שמקבל את פניהם הם אנשים שיכולים להזדהות עם הצורך בצדקה , כי הם עצמם היו עניים לשעבר . לאחר לימוד הקטע , כדאי לשאול את התלמידים : מהי מצוות הצדקה , לפי הבן איש חי ? כיצד אנחנו יכולים לקיים את המצווה הזאת ברוח הבן איש חי , גם אם אין לנו כסף לתת ? מה דעתכם , האם זוהי צדקה ? נמקו והסבירו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר