עמוד:31

הוא שוב לבש חולצה סגולה ומכנסיים סגולים . ידעתי שזו ההזדמנות האחרונה שלי לגשת אליו , לדבר אתו . לא היה לי זמן לחשוב . תלשתי דף מהמחברת שהייתה על השולחן שלי , רשמתי עליו את מספר הטלפון ואת השם שלי ורצתי למטה . ראיתי אותו עומד ליד המשאית עם החולצה הסגולה שלו . הוא נראה לי קצת עצוב . הושטתי לו את הפתק . הוא לקח את הפתק וחייך אליי , ואז הוא ואבא שלו עלו לתא הנהג של המשאית . המשאית התחילה לנסוע . אימא שלו ואחותו נכנסו לאוטו ונסעו לאט לאט אחריה . המשכתי לעמוד שם כשהמשאית התרחקה , ונדמה לי שראיתי אותו מוציא את היד דרך החלון ומנפנף לי לשלום .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר