|
|
עמוד:125
המטרה בפעילות 7 היא לפתח את התפיסה המרחבית של התלמידים ואת ההבנה שמספר המשבצות שרואים על פאות התיבה אינו שווה למספר הקוביות שבתוך התיבה , ושכמה משבצות יכולות להיות שייכות לאותה קובייה . למשל בסעיף א , אם מקפלים את התיבה וממלאים אותה בקוביות , שלוש המשבצות המסומנות באדום יהיו שלושה צדדים שונים ( פאות שונות ) של אותה קובייה . א התלמידים מגלים את הקשרים האלה בדרך של התנסות . הדרישה לשער לפני הבדיקה מחייבת את התלמידים להתבונן לעומק בפריסות . לאחר מכן הם משתמשים בפריסות המתאימות בדפי הגזירה שבחוברת האבזרים ( עמודים , ( 32 - 29 יוצרים את התיבות הפתוחות וממלאים אותן בקוביות . כך הם יכולים לראות בפועל את הקשר בין המשבצות על הפאות ובין הקוביות בתוך התיבה . עמודים 179 - 172 בחלק הזה התלמידים לומדים כיצד לחשב נפח של תיבה בדרך של התנסות . בפעילויות 12 - 8 התלמידים עובדים עם תיבות א , ב ו - ג מאוסף התיבות . פעילות 8 משמשת הקדמה לנושא מדידת נפח בעזרת קוביות . בפעילויות 12 - 9 התלמידים נדרשים תחילה לשער כמה קוביות אפשר להכניס לכל תיבה . לרוב הם משערים מספר הקטן בהרבה מהנפח האמתי , וכדאי לשים לב לכך . לאחר מכן הם ממלאים את התיבות בקוביות באופן שיטתי : תחילה ממלאים שכבה אחת בתיבה ומוצאים את מספר הקוביות בשכבה בעזרת תרגיל כפל . לאחר מכן הם בודקים כמה שכבות כאלה אפשר להכניס לתיבה ומוצאים את מספר הקוביות הכולל בעזרת תרגיל כפל נוסף . שימו לב שמספר הקוביות בשכבה אחת תלוי בכיוון שהתיבה מונחת בו ואיזו מפאות התיבה פותחים כדי למלא אותה בקוביות . התיבות בנויות כך שיש פאה אחת שנפתחת בקלות רבה יותר מהאחרות . הפאה הזאת מסומנת במילה " פתיחה " . הסרטוטים והחישובים בספר מתאימים למצב שבו פותחים את הפאה הזאת , אך לא משנה מאיפה מתחילים למלא את התיבות , תמיד מתקבל אותו נפח .
|
|