עמוד:10

בפעילות 2 התלמידים לומדים שכל שנה לועזית מתחילה בחודש ינואר . התלמידים רגילים לדבר על שנה כשנת לימודים , המתחילה בספטמבר . לכן יש לציין במפורש שהחודש הראשון בשנה הלועזית הוא ינואר , ושהמספר המציין את מניין השנים מתחלף כשמגיע חודש ינואר חדש . אחרי פעילות 2 יש קטע מידע : לוח השנה הלועזי נקבע על פי תנועת כדור הארץ סביב השמש . שנה היא משך הזמן שבו כדור הארץ משלים סיבוב שלם . הקשר בין לוחות השנה השונים ובין תנועת גרמי השמים הוא מורכב ומעניין , אך אינו נכלל בתכנית הלימודים במתמטיקה וקשור לנושאי לימוד אחרים . אפשר להסתפק במידע המופיע בקטע המידע הזה , הקושר בין הלוח הלועזי ובין השמש . תלמידים המעוניינים להעמיק ולהבין את משמעותו של הקשר הזה יכולים לקרוא את קטעי ההעשרה בעמוד . 24 בפעילויות 3 ו - 4 התלמידים עוסקים בחישובים בחודשים שלמים . כדאי להיעזר בגלגל החודשים לצורך החישובים . בפעילות 3 כדאי לשים לב גם לשנת הפרסום של הגיליונות . גיליונות 4 - 1 התפרסמו בשנת , 2014 ואילו גיליון 5 התפרסם כבר ב - . 2015 בין פעילויות 3 ו - 4 יש חידה : חידה יובל מבוגר מעידו בחודש אחד בלבד . יובל נולד בשנת , 2014 ואילו עידו נולד בשנת . 2015 איך זה ייתכן ? המצב המתואר בחידה אפשרי רק במקרה שבו יובל נולד בחודש האחרון של שנת , 2014 כלומר בדצמבר , ועידו נולד בחודש הראשון של שנת , 2015 כלומר בינואר . אפשר לבדוק אם יש בכיתה זוגות תלמידים שאפשר לשאול עליהם חידה דומה . בפעילות 4 מחשבים את גילי התינוקות שבתמונה בספטמבר . 2014 חלק מהגילים מצוינים בחודשים ( 8 חודשים , 11 חודשים ) , וחלק בשנים ( שנתיים , חצי שנה ) . כדאי לוודא שהתלמידים מבינים שבחצי שנה יש 6 חודשים . בפעילויות 5 ו - 6 התלמידים עוסקים בקשר בין החודשים הלועזיים לעונות השנה . אפשר להגדיר את החלוקה לעונות השנה בכמה דרכים , וזמני השינוי במזג האוויר גם הם אינם קבועים משנה לשנה . החלוקה המוצגת בפעילויות האלה נוגעת לחלוקה האסטרונומית , הנסמכת על מצב כדור הארץ ביחס לשמש . המטרה היא שהתלמידים ידעו בכלליות מהם חודשי הקיץ והחורף המובהקים ( קיץ – יולי ואוגוסט , חורף – ינואר ופברואר ) , ויבינו שיש קשר בין העונה ובין החודש בשנה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר